מרגיש דיכאון וריקנות אחרי שתיה עם חברים

שלום לך, ותודה שפנית אלינו עם השאלה הלא פשוטה הזו.

הקורונה פגעה אצל כל אחד בתחומים אחרים בחיים, אבל אין ספק שכולם נפגעו מההיבט החברתי. אי אפשר להיפגש כמו קודם, לימודים מתבטלים וחוזרים. ואתה מתאר את הגעגוע והחוסר של החברה.

חשוב לי להגיד לך קודם כל סחתיין, לא כל אחד יודע לשים את האצבע על מה שמפריע לו ולזהות התנהלות בעייתית, בעזרת ה' זה צעד ראשון בדרך מבורכת וחיובית יותר בשבילך.

שאלת על חווית ה-"down" שיש לך אחרי ערב שמח של שתייה, האמת היא שזאת תופעה שאנחנו פוגשים המון בהרבה תחומים. אנחנו חיים בתוך מחזורים, לפחות פעם ביום אנחנו צריכים לישון, פעם בשבוע אנחנו עוצרים בשביל יום אחד קדוש יותר. פעם בחודש אנחנו מקדשים את הלבנה, וכן הלאה. זה טבעי שאחרי שיא גדול בערב תהיה לך בבוקר למחרת תחושת ריקנות, כי אתמול בערב הכל היה מדהים: היית עם חברים, בעיר, מסוחרר מאלכוהול. ואז אתה קם בבוקר ואתה לבד, בחדר שלך, ועם מח צלול שיודע בדיוק מה המצב. התחרות בין הלילה לבוקר לא הוגנת, וברור שהבוקר מפסיד. ולכן הדיכאון והריקנות.

לפני שנגיע לפתרונות ולמה אתה יכול לעשות, בא נדבר על האלכוהול. התחושה של ה"down" יכולה להגיע גם אחרי ערב נקי מאלכוהול, אבל אין ספק שהאלכוהול מגביר את התופעה בטירוף.

איך האלכוהול עובד? על רגל אחת, האלכוהול מצד משחרר במוח חומרים שגורמים לו לפעול לאט יותר ומצד שני מונע שחרור של חומרים שגורמים למוח לפעול מהר. כך שמשני הכיוונים פעולת המוח היא איטית יותר תחת השפעת אלכוהול, אחת התופעות שנגרמות מכך היא שתחת השפעת אלכוהול אנחנו אומרים ועושים דברים שאחרת לא היינו עושים. לדוגמא, כשאתה "נקי" ואתה רוצה להגיד לחבר משהו מאוד אישי אז המח עוצר אותך עם המחשבה שעדיף לא לספר - מי יודע מה החבר יחשוב עליך אחר כך? אבל כשהמוח איטי תחת האלכוהול אתה לא מספיק לחשוב את המחשבה המעכבת והפה כבר רץ קדימה ואומר את מה שרצית.

עוד עניין זה הטשטוש, כתבת שהשתייה עוזרת לך לשכוח מכל הבעיות והלחצים, אבל היא לא באמת פותרת את הבעיות שמציקות לך אלא רק משכיחה אותן לכמה שעות. אתה קם בבוקר שאחרי וכל הדברים שהפריעו לך אתמול עדיין מפריעים.

אז האלכוהול מאפשר לנו להיות פתוחים יותר עם החברים באופן מלאכותי, הוא גם מאפשר לנו לחיות באשליה שהכל טוב לכמה שעות. אבל כשכל יציאה משלבת גם שתייה אז אנחנו מפסידים פעמיים: קודם כל, אנחנו מתחילים לפתח תלות, פתאום בלי אלכוהול קשה לנו להיות פתוחים עם חברים, קשה לנו להנות ולהרגיש שמחים. והדבר השני הוא שהיום יום שלנו הופך להיות עצוב וחיוור, הנפילות כל בוקר אחרי ערב של שתייה הן קשות יותר.

אני לא נכנס כרגע לכל הנזקים הבריאותיים של אלכוהול כי זה לא הנושא של השאלה - אבל יש המון השפעות שליליות על הגוף וכדאי לקחת גם אותן בחשבון.

עכשיו אנחנו מגיעים לעיקר, מה אפשר לעשות? קודם כל תכיר את עצמך ותדע שהעליות והירידות במצב הרוח הן חלק מהחיים וזה בסדר והגיוני להרגיש קצת נפילת מצב רוח אחרי שיא גדול. השלב היותר מתקדם הוא להתעסק ביום יום בדברים שמרגשים ומאתגרים אותך. כשהעיסוק היומיומי שלך יהיה בדברים שמאתגרים אותך אז גם כשתקום ליום רגיל ולכאורה פחות מרגש תמצא את הכוחות להתחיל אותו בשמחה. כתבת שאתה בן שמונה עשרה, מה שאומר שאתה עומד מול החלטה גדולה: מה אתה עושה שנה הבאה? יש לך הזדמנות לבחור במסלול שתשמח לקום בשבילו בבוקר!

נכון שהיום עם הקורונה הלימודים לא סדירים ופחות פוגשים את החבר'ה, זו הזדמנות בשבילך לחפש עוד מקומות לפגוש בהם אנשים. יש התנדבויות שנשארות פעילות גם בזמן הסגרים, נסה לברר אם יש מקום שמחפשים בו מתנדבים בעיר שלך. בסגרים האחרונים היה מותר לעשות ספורט, אולי תקבע עם כמה חברים לצאת לריצה? עוד אופציה מעולה זה למצוא עבודה, צריך למצוא משהו שלא יתנגש עם הלימודים וזה קצת יותר מורכב אבל עדיין אם יש לך הזדמנות זה מבורך.

עוד משהו שכדאי לחשוב עליו זה האופי של הבילויים עם החברים, אני יודע שאם כל החבר'ה רגילים לצורת בילוי מסויימת זה קשה להציע שינוי אבל שווה לנסות. אולי על האש (בלי שתיה)? כדורגל? מאוד יכול להיות שיש עוד כמה מהחבורה שלכם שגם מרגישים את הבאסה בבוקר שאחרי ומחכים שמישהו יציע בילוי אחר.

אז לסיכום, אמרנו שהחיים מורכבים מעליות וירידות וזה בסדר, צריך להיות מודעים לזה ולקבל את זה. אמרנו שאלכוהול מעצים את תחושת השמחה בצורה לא טבעית ומעצים גם את נפילת המצב רוח בבוקר אחרי. דברנו על פתרונות אפשריים כמו לחפש סיבות טובות לקום בבוקר, למצוא מקומות מפגש חיוביים שפועלים גם בקורונה ולגוון את צורת הבילוי עם החברים.

מקווה ממש שהדברים עזרו לך, ומזמין אותך בחום לפנות אלינו שוב בשאלה או סתם כדי לעדכן מה שלומך, המון בהצלחה!

אלי