שאלה
שלום לכבוד, הרב,
ראיתי מה שנכתב בשם הרב שניתן ללמוד אמונה בכל נושא מדין 'ואהבת את ד' אלקיך' שחל גם בצום.
רציתי לשאול -
א. האם יש עוד רב שפסק ככה? כלומר מה המקור לכך?
ב. דבי הביאור הלכה בסוף סימן תקנג - מראים שמדובר על איסור ברור בשס ופוסקים ואפילו החפץ חיים אומר שאין לנו כוח להקל.
ג. רואים שגדולי אחרונים חולקים בשאלה מה מותר ללמוד כגון מחלוקת הרב עובדיה והרב אור לציון לעניין ספרי מוסר.
ד. לפי מה שנכתב בשם הרב אין שום בעיה, אני יכול ללמוד את כל כתבי הרב קוק, להכניס תחת הכותרת "אמונה", ונמצא שלא עסקתי כלל בדברים הקשורים בחורבן או אבלות.
אשמח אם הרב יוכל להאיר את עיני.
תודה
תשובה
שלום
מה שכתבתי נוגע למי שיש לו הרהורים בענייני אמונה וצריך ללמוד על מנת ליישב את השאלות העולות לו.
לימוד כזה אינו רק בגדר לימוד תורה אלא בעיקר בגדר שתי מצוות עשה, ואהבת את ד', ואנכי ד' אלוקיך. וכן שתי מצוות לא תעשה, לא תתורו אחרי לבבכם, השמר לך פן תשכח את ד' אלוקיך .
מה שגזרו חז"ל בתשעה באב הוא על לימוד תורה. אך לא באו לבטל עשה דאוריתא ולא תעשה כנ"ל, של יישוב הספקות באמונה.
מה שהתלבטו האחרונים הוא בלימוד מוסר שהוא נוגע לאדם המאמין כבר והלימוד הוא רק לדרבן אותו הלאה. אך אדם המצוי בספקות ודאי חייב גם בתשעה באב לבררם כולל לימוד עומק העניין, ואינני מכיר מי שחולק על כך וסובר שבצום מותר לאפשר הרהורי כפירה בלי מענה של תורה.
כל טוב