הכשלת הרבים

שלום וברכה

שאלת האחריות על האחר – חייבת להיות גבולית.

כי בבד בבד עם איסור "לפני עוור לא תתן מכשול" ועם האיסור להיות מסייע לדבר עבירה – ישנה הרשות לחיות את חייך, והקולר תלוי בצוואר החוטא. שהלוא אם לא נאמר כן – לא נוכל (לדוגמה) ליצור מוזיקה כי מישהו יכול לשמוע אותה על ידי חילול שבת, וכדו'.

לפיכך, אם הדברים נעשים ללא מגמת הכשלה, והם אינם מכוונים לשני, אלא בשל העובדה שכך נהוג וראוי לעשות – בוודאי שהאחריות היא על הנכשל ולא על הפועל.

ואפילו הקב"ה ומשה רבנו 'דנו' בשאלה זו:

רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן אמר בשעה שהיה משה כותב את התורה היה כותב מעשה כל יום ויום כיון שהגיע לפסוק הזה שנאמר ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו אמר לפניו רבון העולם מה אתה נותן פתחון פה למינים אתמהא אמר לו כתוב והרוצה לטעות יטעה...

כל טוב