שאלה
שלום,
אני קראתי בספר משפט העברי של סיפרי מחשבות(ספרים של הפקולטות למשפטים בישראל) שיש חובה לציית ציות מוחלט לדברי חכמים.
יש לי כמה שאלות:
1-האם זה נכון?
2-מי קובע מהו חכם? הרי זה תחום פרוץ כל אחד יכול להיות חכם.
3-אם חכם קובע דבר שאני לא מסכים איתו? אני קראתי שאני יענש עליו, האם זה נכון?
4-למשל אני מתאר לעצמי שבקהילה החרדית יש הרבה חכמים, והם עניים מרודים ובזים לטכנולוגיה, אז אם חכם חרדי אומר לא להשתמש במחשבים וסמארטפים (אני חושב שהרוב קנייבסקי נגד סמארטפונים) אז אני צריל לא להשתמש בהם ?? זה מגוחך!! ברור שאני לא יציית לכזה ״חכם״.
בברכה.
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום וברכה
סוגיה זו מחייבת ספר שלם, ויש לה הרבה מאוד השלכות. אכתוב את ראשי הפרקים בלבד, ואם תרצה להאריך בנקודה מסוימת – אשמח:
א. חובת הציות הכתובה בתורה מתייחסת לחובה למלא את פסקי הדין של בית הדין הגדול האחד והיחיד בירושלים.
ב. גם כלפיו, יש דיון מורכב ביחס לשאלת חובת הציות, גם לאור העובדה שהדוגמאות הניתנות בתורה לחובת הציות עוסקות בנושאים הלכתיים בלבד (ולא בנושאים רעיוניים), וגם לאור העובדה שיש קרבן שנקרא ״פר העלם דבר של ציבור״, המובא על ידי בית הדין כשמתגלה שהוא טעה, והתורה אוסרת ללכת אחריו בשעה שהוא טועה. כמובן שזה מסובך מאוד ליישום, אבל אלה העקרונות.
ג. בשעה שחרב בית הדין הגדול בירושלים – לא עברנו לקיצוניות ההפוכה, לאמור: ביטול חובת ציות, אבל מצד שני לא ניתן לקיים חובת ציות כזו, שהלוא כפי שכתבת: אין לנו מוסד אחד אלא עמדות רבות ומגוונות, וממילא אדם בוחר למי לציית.
ד. כיצד אפוא מקיימים את חובת הציות ? כאשר פסק הלכה מתקבל על ידי רוב מוחלט של הרבנים; כאשר התקבל ספר מסוים כספר פסק שהולכים אחריו כמעט כולם וכדו׳; כאשר הקהילה בה אני חי קבעה ככללי הקהילה חובת ציות לרב הקהילה (מרא דאתרא) וכדו׳.
ה. אבל כאשר מדובר ברב מסוים שאדם לא הכריע שהוא כפוף אליו – לא קיימת חובת ציות כזו.
האם הדברים ברורים יותר ?
כל טוב