הוויתור על החלת הריבונות תמורת חוזה השלום עם איחוד האמירויות

שלום וברכה

לשאלה זו יש אין ספור השלכות והקשרים. בדברים שאכתוב אין התייחסות כלשהי לשאלה הפוליטית או המפלגתית, לסוגיה האם זה טוב או רע, לדרך שבה ההחלטות מתקבלות, או לכל הקשר של הדיון בהצעה הממשית.

ההתייחסות שלי היא אך ורק לגבולות הגיזרה העקרוניים של ההלכה בהקשר זה, לאמור: האם מותר מבחינה הלכתית וברמה העקרונית לעשות סוג כזה של הסכמים. אדגיש מראש כי הדברים מבוססים על מורי ורבותי – הרבנים עמיטל וליכטנשטיין זצ״ל, ולא אגלה דבר חדש אם אומר שהיו שחלקו עליהם.

נקודת המוצא היא שגם אם נקבל את דבריו המיוחדים של הרמב״ן, שחלק בלתי נפרד ממצוות ישוב ארץ ישראל הוא ״שלא נניחנה לזולתנו מן האומות״, הדבר מחייב תמיד לבחון גם את התועלת למצוות ישוב הארץ, לאמור: צריך לעשות את מה שטוב לישוב ארץ ישראל. בימינו המושג ״טוב״ לישוב הארץ אינו מתמצה אך ורק בשאלת בניית בתים או חיזוק הכוח הצבאי. המעמד הבינלאומי וההכרה בו (שיש לכך משמעות הלכתית גדולה מאוד, והדברים מפורטים בין במשנת הרב הרצוג זצ״ל ביחס למעמד הגויים בארץ, ובין במשנת הרב ישראל זצ״ל ביחס למוסר המלחמה, ועוד ועוד) הם חלק בלתי נפרד משאלת כיבוש הארץ, הניצחון במלחמה, ישוב ארץ ישראל וכדו׳.

על כן, ברמה העקרונית, אם הסכמים מסוג זה מקדמים את הנושאים האלה – הדבר אפוא דומה לאין ספור שאלות הלכתיות, בהן פוסקי ההלכה צריכים להכריע בין שתי דרכים להשגת מטרה מסוימת, כשאחת ממעטת את השניה, ויש צורך לבחור באחת מהן. מותר לבחור אפוא בדרך של הכרה בינלאומית כמימוש של מצוות ישוב ארץ ישראל ואי הנחתה לזולתנו מן האומות. כמובן שמותר גם לבחור בדרך ההפוכה, ולהעדיף את הריבונות על פני הסכמים בינלאומיים.

אדגיש שוב כי איני טוען שהדבר טוב, שהדבר נכון, או כל טענה מעשית אחרת, אלא רק טענה הלכתית הקובעת שהכרעה הזו היא בתוך גבולות הגיזרה של ההלכה. אי אפשר אפוא לגייס את ההלכה כדי להכריע בסוגיה פוליטית זו, וצריך להכריע בה בדרכים הרגילות בהן מתקבלות הכרעות מדיניות.

כל טוב

×

דברי תורה לפרשת השבוע

החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם

בהתחברות אני מסכים לתנאי שימוש ולמדיניות פרטיות

הרשם

✓ נרשמת בהצלחה