שאלה
אני בזמן האחרון מתדרדר בדת ויש לי רגשות אשמה מטורפות בגלל זה.
מצד אחד אני יודע בוודאות שאני רוצה להקים בית דתי בעתיד, מצד שני עכשיו אני נמצא בגיל שכל הדת מרגישה סתם מעיקה, (אני בן 19, מתגייס עוד כמה חודשים) ואני מודע לזה שזה גיל וזה דבר חולף אז אני מרשה לעצמי להתפשר ולהתדרדר בנוגע לזה, זה בסדר?
זה מתסכל אותי כי אני מרגיש שהדת ממש לוחצת מצד אחד אבל מצד שני אני לא רוצה להיסחף לזה יותר מידי אז אני פשוט מרשה לעצמי לוותר לתקופה
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום לך.
אני חושב שהכי חשוב זה להתחיל בזה שמה שאתה עובר הוא הכי טבעי בעולם.
המשבר הזה שאתה מתאר הוא בעצם בקשה לקיים את המצוות לא מתוך מקום של לחץ אלא של בחירה ורצון.
לכן, בגלל הלחץ הזה אתה עושה מה שהרבה מאוד אנשים עושים כשהם מרגישים שיש לחץ – בורחים מהלחץ. יש כאלה שנלחמים בזה, ואתה לא, ויש כאלה שפשוט קופאים וממשיכים לקיים מצוות כמצוות אנשים מלומדה.
אתה ער לדברים ואתה מתמודד בצורה שלא קוראת תיגר אלא שמנסה להתמודד.
זה מעולה!
אמנם, הבריחה עולה במחיר של רגשת אשמה מטורפות כי אתה רוצה את האמת הזו, אבל לא מתוך לחץ.
אתה כל כך רוצה את זה שאתה יודע שזה מה שאתה רוצה בעתיד.
לכן, אני רוצה לשים בצד את הדת ואולי לחשוב יחד מה מלחיץ.
יש כאלה שנלחצים מזה שהדת לכאורה מגבילה אותם.
היא מחייבת אותם ללו"ז מסוים, מחייבת אותם למעשים מסויימים.
האמת, דווקא בגלל שאתה לקראת גיוס קל לי לעשות השלכה לעולם אחר ולשיחה שאני מעביר בצבא.
הרבה פעמים בצבא מרגישים כאילו החירות שלנו נלקחה, הפכנו להיות רק המספר האישי.
אמנם זה לא באמת כך וב"ה צה"ל מגדל מפקדים ומפקדות שהם רגישים לצרכים של החיילים שלהם ורואים בהם אנשים ומתוך כך חיילים. לא חפץ חלילה.
ועם כל זה, אני מדבר עם חיילים על זה שפתאום בצבא כבר לא צריך לדאוג לכל אותם דברים טכניים שמלווים את החיים שלנו ולנו דווקא יש, כחיילים, את החירות לעסוק במהות שלנו ובמידות שלנו.
חייל לא צריך לדאוג כל הזמן לאוכל, קניות אוכל וכד'. אפילו תורנות של ניקיון סידרו לו ככה שהוא לא כל הזמן מנקה, הוא יודע כמה זמן וא יישן בלילה, לא צריך לחשוב מה נלבש כל יום. ממש הכל מסודר.
במובן מסוים מה שמגביל אותנו הרבה פעמים מאפשר לנו משהו.
זה אולי גם הסיפור במה שמלחיץ בדת מצד החיוב שלו.
ועם כל זה הוא מאפשר לנו להתעסק בכוונות שלנו, במחשבות שלנו.
אולי הדת מלחיצה אותך בגלל משהו אחר, בגלל שהיא מחייבת אותך למישהו יותר גדול ממך.
יכול להיות, בעידן שלנו כל כך קשה לקבל את זה שחירות היא לאו דווקא אם אני בעל הבית אלא אם אני יכול לבחור. לפעמים אנחנו לא בוחרים בגלל שאנחנו חושבים שאנחנו בעל הבית אלא פשוט זורמים אחרי הרצון, אחרי היצר, והוא הבעלים עלינו.
השאלה היא באמת למה אתה מרגיש לחץ ומתוך זה אפשר להתמודד.
מוזמן לכתוב לנו חזרה בשאלה חדשה או במוקד הטלפוני, כוכבית 8298
.
בהערכה רבה,
נתנאל
(14)