שאלה
שלום רב כבודו,
אני ואשתי פרודים כבר כמה חודשים והיא נעולה ורוצה להתגרש, אנחנו זוג נשוי דתי לפי כל חוקי ההלכה.
אשתי טוענת שיש למהר להתגרש מאחר ואנחנו חיים כחטא כזוג פרוד!
היא נתנה דוגמא שהיא לא טובלת וכאלה...
השאלה היא האם אנחנו חיים בחטא במצב הזה, כזוג נשוי פרוד החי בנפרד, בהתחשב לעובדה שאני מנסה למנוע את הגירושין?
והאם זה יותר גרוע מהמצב בו רחמנא ליצלן נתגרש ונחיה עם בני זוג מבלי להתחתן....
תשובה
שלום וברכה
יש שני מישורים לשאלה זו.
אם החיים כפרודים נעשים בהסכמה - אין איסור בדבר, אם כי בוודאי זה לא דבר טוב.
ברם, אם אשתך רוצה להתגרש ואתה מבקש למנוע זאת בצורה כוחנית - זה חטא גדול, בשל איסור התורה לגרום צער ואונאה, ולכפות אותה לחיות עם מי שאינה רוצה לחיות עימו.
השיקול של חיים עם בני זוג ללא נישואין כדת משה וישראל אינו רלוונטי לדיון הזה. בעזרת השם, אם אכן הקשר ביניכם אינו מתקיים יותר, יפנה כל אחד לדרכו ובעזרת ד' יקים מחדש בית בישראל בנישואין כדת משה וישראל, אולם לזה אין קשר לשלב הזה של שאלתך.
על כן, אם לאחר ניסיון מסוים לשמור על שלום בית, הרצון של אשתך (או שלך) הוא להתגרש - זה מה שצריך לעשות, ואסור לנצל את ההלכה כדי לכפות על הצד השני לעשות דברים נגד חירותו וחופשו.
כל טוב