שאלה
שלום הרב.
שלחתי שאלה שבוע שעבר והרב הגיב, אז רציתי לומר קודם כל, תורה רבה על המענה הבהיר והמהיר.
ברצוני להתחדד בכמה דברים:
1. האם לימוד תורה שייך לכל אחד? ואם כן האם ההבדל יהיה רק בכמות זמן שכל אחד צריך ללמוד?
2.אדם שהיה בתרבות ששייכת יותר לציבור המוגדר כחילוני ונהנה שם(כמובן אני מדבר על עצמי בהמשך לשאלה הקודמת) וכוונתי בהנאה לתחושה כיפית וחוויתית בחיים וכיום שחזר בתשובה ורוצה להשתייך לתרבות היותר תורנית הוא לא מרגיש שמוצא את הכיף ושמחה בצורה כמו שם, האם זה באמת בר תקנה? האם באמת אני שהייתי בעולם כזה יכול להרגיש טוב ושמחה יותר בעולם הרוחני?
3. וכמובן בהמשך לשאלה הקודמת האם יכול להיות שלא לכולם שייך עולם התורה והמצוות? כמובן שאדם כי ימות באוהל זה בשביל לקנות תורה אך אני אפילו מדבר לפני זה, עצם קיום התורה והמצוות גם כיהודי פשוט שברור שבו קיים הגבלה ובחרתי כמו שכתבת ויכולתי לבחור גם אחרת, אך האם יש מצב כזה שלי פשוט קיום התורה והמצוות במלואם לא מתאים?
הרי מצד אחד הקב''ה רצה שנשמור תורה ומצוות אך גם הוא לא רצה שנרגיש לא טוב עם זה, אז איך עליי לעשות את רצון ה' ואת רצוני? איך לגשר על הפערים? אולי ספרים מומלצים שהרב יכול להמליץ אבל גם כמובן פתרונות מעבר לזה...
אני חייב לציין שאני כן מאוד לומד וכל היום עולם התורה מסביבי ואני גם שמח בזה לפעמים אבל בחישוב הכולל כמו שכתבתי שאני מנסה לשמוע את עצמי אני מרגיש שהיה לי חיוך על הפנים יותר בתרבות הקודמת ואני חייב למצוא לזה פיתרון.
כדי לתזכר, זאת התשובה שהרב שלח...
https://www.kipa.co.il/%D7%A9%D7%90%D7%9C-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%93%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%90%D7%9E%D7%AA-%D7%A0%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%9D/?key=f0ae6b40e82a7371391ce47900d1b0de
תשובה
שלום וברכה
א. לימוד תורה שייך לכל אחד, אולם לא באותו היקף ולא באותה רמה. לכל אחד האות שלו בתורה, והקשר לימוד התורה שלו עצמו. לא זו בלבד, אלא שבמכתב על תלמוד תורה שכתב הרב קוק זצ״ל הוא מלמד שיש קבוצה מסוימת שאכן צריכה ללמוד כל הזמן, ותחילת דינה בשמיים הוא על תלמוד תורה; ואילו רוב בני האדם מחויבים לשאת ולתת באמונה, ולקבוע עיתים לתורה, וזה גם סדר השאלות שהם נשאלים במרום.ֿ
ב. לא קל לעבור בין עולמות. בשל כך נית להבין היטב את המצוקה הפנימית שאתה חש בה. כתבתי לך במכתב הקודם - בוודאי שעזיבת עולם אחד מהווה גם וויתור על התחושה הטובה שיש בו, וכניסה לעולם חדש מחוללת גם את מציאת העונג המיוחד שבעולם החדש. העונג בעולם התורני הוא מיוחד במינו, ואני מאמין שתמצא אותו ככל שתיפגש איתו יותר.
ג. התורה ניתנה בברית לכלל האומה. היא הדגישה כמה פעמים את ההתייצבות של כולנו במקומות שבהם ניתנה תורה - למן הר סיני ועד ערבות מואב. מובן מאליו שההתקשרות של כל אחד לקיומה ועשייתה שונה, בשל העובדה שאנחנו שונים. אך עצם השייכות לעולם התורה הוא של כולנו.
ד. קשה מאוד להמליץ על ספרים, שכן ספרים הם כמו שידוך - מה שמתאים לאחד לא מתאים למישהו אחר.
ה. עיקר העיקרים - העובדה שעוד לא זכית לחיוך בעולם התורה היא אכן עננה שאופפת אותך. היא אכן מהווה סימן שעוד לא מצאת את ההתכווננות שלך מול התורה ומול האמונה. זו קריאה רוחנית גדולה לתור ולחפש היכן המעצור והיכן המחסום, כי אפשר שדווקא המצוקה שאתה חש עתה תביא אותך למקומות חדשים, ששם תמצא את שמחתך.
כל טוב ודרך מעצימה