דין חמץ בשכירות לטווח קצר, אירוח וחמץ של יהודי אחר שברשותו

שלום וברכה

א. אם אתם מקבלים אחריות על החמץ (ונראה שכן, שהלוא אם ייארע משהו לחמץ - אתם תצטרכו לפצות את בעלי הבית) - זהו חמץ שאתם עוברים עליו בבל ייראה ובבל יימצא. על כן, הטוב ביותר הוא שבחוזה השכירות יהיה כתוב שאינכם אחראים על החמץ, וזה של בעלי הבית.

אם אין דרך לעשות זאת - אתם צריכים לעשות מכירת חמץ אחרת, והיא קבלת האחריות על החמץ על ידי הגוי (מעין ביטוח).

ב. אם יש חמץ ברחבי הבית - אתם צריכים לכנוס אותו ולדאוג שלא יהיה מצב שבטעות אתם עצמכם תאכלו אותו. זה צריך להיות סגור בארון וכדו׳.

ג. אם מתארחים - זה אותו עיקרון. על בל ייראה ובל יימצא אינכם עוברים, שהלוא הוא לא שלכם. אולם אתם צריכים לעשות בדיקת חמץ בחדר בו אתם מתארחים, כדי שלא יהיה מצב של ״שמא יאכלנו״. צריך לזכור כי בחמץ ההלכה מחמירה יותר גם בשל העובדה שבמשך השנה ״לא בדיל מיניה״, ואם כן הטעות הרבה יותר שכיחה, וגם בשל העובדה שמדובר באיסור כרת.

ד. הנושא אינו שאלת המקום של החמץ אלא שאלת האחריות עליו. אתם לא יכולים לקבל אחריות על חמץ של אדם אחר בפסח.

כל טוב