שאלה
כבוד הרב שלום,
הריני תוהה ומתלבט בדבר סוגיה היושבת על ליבי. האומנם לשמוע מפי הגבורה ישירות מביא לידי מיתה בלא מוכן לכך, הרי מלא הוא טוב. כתוב על בני ישראל במעמד הר סיני שחששו למות כשה' דיבר אליהם ישירות וביקשו ממשה שיתווך ביניהם. קשה עלי הכיצד נשמתנו פוקעת מגופינו כאשר נחשפת לקדושה שכזאת, והרי נצטווינו להיות קדושים כנאמר בברכות אשר קידשנו במצוותיו וציוונו, והרי קדושה בלא מוכן לה מובילה למיתה. אני מבינה שהטוב מהול גם במוות ושדרך החיים גם למות, אך בריאת האדם הייתה וראה טוב מאוד, וכיצד יתכן רמה נעלה מובילה לדבר הנוגד. אשמח לתשובה בהקדם. תודה, אביטל.
תשובה
שלום וברכה
אני לא בטוח שהבנתי טוב מספיק את מה שאת מחפשת.
אנסה לענות, ואם לא כוונתי לבקשתך – אנא שלחי שאלה חדשה שתכוון אותי באופן מדויק יותר.
הדימוי השכיח לדיבור מפי הגבורה הוא ״אש אוכלה״.
אש יכולה לשרוף, יכולה לחמם, יכולה להיות בלתי נשלטת, ויכולה להיות מגודרת ותחומה.
האש הגדולה של ההתגלות האלוהית אכן שורפת את מי שאינו מוכן לקראתה.
ההתכוננות היא רוחנית, עמידה מרחוק, התנהגות מוסרית וכדו׳ – כפי שכתבו הנביאים לאורך ספרי הנבואה כולם.
ובשעה שההכנות נעשו כראוי – היא מהווה שמש צדקה ומרפא בכנפיה.
ברם, אם נפגשים עימה בלי כל מערכת העומק הזו – היא אכן בוערת בתנור, ומסכנת את כל מי שקרוב לה.
כל טוב
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם