גרים

בס"ד

שלום רב,

הדברים מבוארים היטב בטור אבן העזר סימן ד' - להלן הנוגע לענייננו:

עמון ומואב - הזכרים אסורים איסור עולם, אבל הנקבות מותרות מיד.

מצרי ואדומי - אחד זכרים ואחד נקבות אסורים שני דורות לאחר שנתגייר, הוא ובנו אסורים, אבל בן בנו מותר. מצרית מעוברת שנתגיירה, בנה מצרי שני.

ישראל שבא על אחת מאלו, הולד כמותה. ואחד מאלו חוץ מממזר הבא על בת ישראל, הולד כשר לקהל, אלא שפגום לכהונה.

נתגיירה אחת מאלו וניסת לישראל, או שנתגייר אחד מאלו ונשא אשה ישראלית, הולד הולך אחר הפסול. לפיכך גר עמוני או מצרי שני שנשא ישראלית הבת כשרה, שאחר איזה מהן שנלך היא כשרה, ואפילו לכהונה, אף על פי שביאתו בעבירה.

מצרי שני שנשא מצרית ראשונה, בנו שני. מצרי ראשון שנשא מצרית שנייה, בנו שלישי. שהכל הולך אחר האם.

עמוני שנשא מצרית, הולד עמוני. ומצרי שנשא עמונית, הולד מצרי. שבאומות הלך אחר הזכרים.

נתגיירו, הולד הולך אחר הפגום שבשניהם, כמו גר עמוני שנשא גיורת מצרית, או גר מצרי שנשא גיורת עמונית וילדה בן, דינו כעמוני להיות אסור לעולם. ילדה בת, דינה כמצרית ליאסר שני דורות. ובשאר כל האומות, מיד לאחר שנתגייר הרי הוא כישראל מיד.

לשאלותיך:

1. גר עמוני = מותר לגיירו, אבל אסור לו לישא ישראלית כפי שכתוב: "הוא ובנו אסורים אבל בן בנו מותר". העמוני או המצרי שהתגייר יכול 'לשאת' מצרית או עמונית ולהוליד ממנה ילדים. באותה מידה יכול לשאת גיורת מצרית או עמונית ולהוליד ממנה ילדים.

2. המצרית או העמונית שנזכרות כאן יכולות לא-גיורות, אז הוולד הולך אחר האב. אם הן התגיירו - הוולד הולך אחר האם.

3. כתוב: 'גר מצרי שנשא עמונית הולד מצרי'. אני מבין שנשא גרה עמונית והילד נחשב שני. אני מבין הפוך - אם הוא לא נשא גרה (אם היתה גרה הוולד הולך אחר האם). הוא נשא עמונית גויה ולכן הוולד הולך אחר האב - הוולד הוא מצרי שני.

4. 'הלך האחר הפחות' - או בלשון הטור: "הולד הולך אחר הפגום שבשניהם" - כדבריך, התינוק של גר מצרי וגיורת עמונית, יחשב עמוני ויאסר לעולם.