שאלה
יש לי חבר מאד טוב ממש, חבר נפש, שאנחנו לומדים המון ביחד, מדברים על הכל ועוד ועוד. אבל לאחרונה מישהו אחר מתחבר אליו וזה גורע מאד בקשר שלנו - גם מבחינת הזמן שאנחנו ביחד. לדוגמא: יש לנו בישיבה בערב סדר לימוד משמונה עד תשע וחצי, ואחר כך יש עוד סדר רשות שלא מוגדר בזמן מסויים מתי הוא מתחיל ומתי הוא נגמר, ואנחנו חברותא בסדר משמונה עד תשע וחצי. אבל עד לפני שאותו בחור התחבר אליו היינו יושבים ולומדים הרבה אחרי הסדר (עד שתיים עשרה בערך), אבל מאז שהחבר התחבר אליו הם חברותא בסדר רשות, ומאז אנחנו כל פעם גומרים בתשע וחצי בול והם לומדים עד מאד מאוחר ולפעמים גם אחרי שתיים עשרה.
או לדוגמא בארוחות לפני זה הרבה פעמים היינו יושבים ביחד אבל מאז שהוא הגיע זה לא קרה אפילו פעם אחת. וכהנה עוד על מיני דוגמאות. וגם מבחינת הנפש - לפני זה היינו בנפש הרבה יותר ביחד ועכשיו זה הרבה פחות, אנחנו כבר לא 'החברים' כמו לפני.
רק להדגיש לא נראה לי שמפריע לי חלילה זה שהוא התחבר מאוד לעוד בחור, ואדרבא. אלא רק שזה גורע מהקשר שלנו שאנחנו כבר לא 'החברים כמו לפני.
אשמח לקבל מענה בהקדם בתודה ענקית מראש!!!
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום וברכה שואל יקר!
ראשית אני מעריך מאוד את הפניה ואת הרצון לתשובה. אתה מודע היטיב לרגשותיך ולתחושות שעוברות עליך – וזה דבר נפלא ומוברך!
לפני שאנסה לענות על שאלתך המיוחדת חשוב לי לציין שאין כאן בכלל "בעיה" לא בך ולא בחברים היקרים שלך. מהתיאורים שתיארת אתה נשמע בחור מדהים, אמיתי, מבין עניין ואיכותי. וגם חבריך היקרים נשמעים כחברים טובים ומיוחדים שכיף להיות איתם. משקיענים, רציניים ואיכותיים. לפעמים דיוק קטן וסדר במחשבות יכול לפתור דברים שנראים כבעיה, בעוד שבאמת - אין בכלל בעיה.
ערך החברות הוא ערך עליון הדורש מאיתנו מאמץ, יגיעה והרבה מחשבה כיצד לקנות חבר, עד כדי כך שחז"ל מורים לנו "וקנה לך חבר" היינו שעלינו להשתדל ולהתאמץ להשיג חבר טוב, ואתה לפי התיאור שתיארת קיימת זאת בהידור רב! השקעת מעצמך המון הן בפן הרגשי והמנטלי והן בפן הטכני בשעות רבות ביום. ומגיע לך על זה צל"ש גדול, באמת!
יחד עם זאת, אתה אומר שאתה מרגיש שגנבו לך את החבר, כי מאז שהחבר הנוסף הצטרף למעגל החברים הקרובים של החבר-חברותא היקרה שלך, החבר-החברותא כבר פחות נמצא איתך ופחות חבר שלך. וכאן כדאי לדעת שהציפיות שלנו הם מקור העומס הרגשי שלנו, וכדברי שלמה המלך "תוחלת ממושכה - מחלה לב" (משלי יב, יג), היינו כשהאדם מייחל ומצפה למשהו זמן רב והוא לא מתממש, זה גורם למעמסה רגשית גדולה וכבדה על הלב. ועוד יותר, כאשר יש לנו ציפייה לא מדויקת ומבוררת היא יכולה להיות מקור לאכזבות שלנו. לכן, כדאי שנדייק יותר למה עלינו לצפות בקשר עם חברים.
טוב לדעת, שיחד עם חשיבות קניית חבר טוב, כדברי חז"ל "וקנה לך חבר", אנו צריכים גם לא לשכוח למחוק את עצמנו מהמפה ולדעת שיש לנו חיים נוספים גם בתור אדם עצמאי ויחיד, כדברי חז"ל "אם אין אני לי – מי לי"?.
לכן, זה נפלא מאוד שיהיה לך חבר טוב, אך לא כדאי להיות תלותי בו. החבר לא "שלך" ואף אחד לא גנב לך אותו. לחבר יש חיים מלאים בתחומי עניין נוספים גם מעבר למציאות של ה"ביחד" שלכם. בדיוק כמו שלך יש עולם שלם שאינו רק החבר הספציפי הזה. אני מאמין שאם תביט ימינה ושמאלה, תראה שיש לך חברים מופלאים שסובבים אותך ושמחים להיות בקרבתך, בני משפחה שמחים לפגוש ולשוחח אותך, ובעיקר – יש לך את עצמך, את העולם שלך, את התחביבים שלך, את הכשרונות שלך, את חיי היום-יום שלך, שאותם אתה ממלא במה שאתה בוחר, אוהב ורוצה.
לדעתי, ההבנה שלחבר שלי יש חיים נוספים חוץ ממני איננה פוגעת בקשר העמוק שלי איתו, אדרבה היא מעצימה את הקשר כי היא גורמת לי לחשוב על טובתו האמיתית של החבר ולאו דווקא על הרצונות הפרטיים שלי. ומתוך הבנה וחיבור לצורכי החבר ניתן לחוות את האהבה והחברות בצורה יותר יציבה גם כאשר ברגע זה הקשר לא מתנהל בדיוק כמו שהייתי רוצה.
אז מה אפשר לעשות?
אם אתה מרגיש שקשר החברות שלכם מספיק חזק ואמיתי, הייתי ממליץ לך ברגע של פתיחות וכנות לדבר עם החבר על מה שאתה מרגיש, על מה שאתה מצפה, על איך אתה רואה את הדברים, ולשמוע מה הוא חושב על הדברים, ככה תוכלו "לתאם ציפיות" ויכול להיות שתהיה דווקא מופתע לטובה ממה שהם יענו לך.
כמו כן, אני מציע לך שכאשר אתה מרגיש אכזבה מהקשר, ולזמן מה הוא לא מתנהל בדיוק כמו שחשבת, נסה להיזכר בעולם הנוסף שאתה נמצא בו ועל התוכן הגדול שיש לך בחיים חוץ מהשהייה עם החבר עצמו.
חבר טוב – חבר לתמיד?
דבר נוסף שברצוני לציין, הוא - שמשך זמן החברות הוא לא תנאי הכרחי לחברות טובה! רוב החברים שיש לאדם ממוצע בחייו, אפילו החברים הטובים, לא בהכרח מלווים אותו המון שנים. אנחנו עוברים במהלך חיינו הרבה מסגרות: יסודי, תיכון, צבא, תנועת נוער, התנדבות, לימודים, ישיבה, עיסוקי פנאי, וכו'. וזה הופך גם את הסביבה החברתית המשתנה ליותר מעניינת. אנחנו זוכים לפגוש הרבה אנשים שונים, ועם כל אחד מהם לנסות דפוסים שונים ומעניינים של חברות. לאחד רק נעשה "היי" במסדרון, עם אחד אחר נקבע לאכול ביחד סביח במזנון, ועם חבר שלישי ניהנה דווקא לשבת וללמוד למבחנים. אנחנו יכולים ליהנות מחברתם בצורות שונות, ולא בהכרח לשנים ארוכות. וזה בסדר גמור.
ועוד משהו קטן לסיום: הצורך שלך בחבר טוב הוא ממש לא "בעיה", אדרבה הוא צורך קיומי של האדם, כמו שאמרה התורה "לא טוב היות האדם לבדו". ועד כדי כך שחז"ל אמרו "כשאני לעצמי – מה אני"?! אכן על מנת להישאר יציבים ולא תלויים בחברה ובסביבה חז"ל כבר מגלים לנו כיצד להרגיש תמיד משמעותי, ולכן הקדימו ואמרו "אם אין אני לי – מי לי", כלומר שעלינו לחשוב מול עצמנו כמה אנחנו חשובים ומיוחדים בפני עצמנו, כמה טוב יש בנו. ואני מאמין שבהתבוננות פשוטה תוכל למצוא דברים רבים שיש מה להעריך אותך עליהם בעצם היותך, וכמה אתה חשוב למציאות ולכל הסובבים אותך!
מעריך מאוד ומאחל לך הצלחה רבה!
ידידיה