גיטין ומשמורת בנות

שלום וברכה

זו שאלה עדינה ורגישה מאוד מאוד.

אסור לפסוק בה כאשר לא מכירים את המציאות, ואני לא מתכוון לעשות זאת בלי לשמוע את הצדדים, ובלי לראות את המשמעויות השונות, בין הזוגיות ובין שאלת הילדות.

על כן, אני עונה ברמה העקרונית בלבד.

שאלת הבנות היא שאלה כפולה:

ראשית, מה אכן טוב להן מבחינה רוחנית. לחיות בבית שלא נתנו בו גט כדי שהן לא תהיינה לא דתיות יכול להיות הרבה יותר גרוע מבחינת התוצאות הרוחניות ומבחינת שמירת מצוות והקשר לריבונו של עולם, לא רק הנפשיות, מאשר בבית של אמא חילונית שאוהבת ומחנכת אותן לטובה. אין אנו יודעים את המסלול שמביא לאמונה, ולעתים כאמור דווקא להפך – כשדברים נעשים בטוב בין ההורים, גם כשנפרדים, ההשפעה הרוחנית על הבנות גדולה יותר.

שנית, גם במצבים שהבעל סובר שטוב יותר לחיות אצל שומר המצוות – צריך להימנע משימוש בהלכה ככלי נשק בין בני זוג, גם לא לטובת הילדים. ההלכה קבעה כי הבעל מגרש, אולם מאז חרם דרבינו גרשום אין הבעל שליט על הגירושין, ואין הוא רשאי לעגן את אשתו בשל העובדה שהוא סובר שזו טובת הבנות.

לכן, יהיה נכון, ברמה העקרונית, לפנות בכלל לדרך אחרת, ולהשקיע את עיקר המחשבה והרצון בדרכים לשמירת הקשר הטוב עם הבנות, ובידיעתן כי את טובתן את מבקש, וכי רצונך הוא בטוב להן יותר מכל. לעתים אפשר שהדבר יתחיל במתח וניתוק, אולם אם הן תראינה את כנות כוונותיך, יש סיכוי גדול שיקויים בכך "ניכרים דברי אמת", ובכך יועצם הקשר ביניכם, ואפשר אף שזה יהיה מבוא מבורך לקשר שלהן עם עולם האמונה וברית המצוות.

כל טוב והרבה שלום