שאלה
שלום הרב.
יש לי שלוש שאלות לכבוד הרב:
1. איזה פוסקים כותבים שלא צריך להכות על הלב בברכת סלח לנו (ראיתי שהגרי"ש אלישיב נהג כך, שלא להכות, דרך אגב)?
2. כשההלכה אומרת שאם הבעל נמצא עם האישה והיא מרגישה שהיא מדממת, אסור לו לפרוש באיבר חי, אלא רק במת, הכוונה רק עם הוא גילה שהיא נידה אבל במקרה רגיל (כלומר כשהאישה טהורה) אין איסור לעשות כן, שהרי טעם האיסור בנידה הוא כיוון שנהנה אם עושה כן, נכון????
3. הרב יכול להסביר לי ביותר ביאור כיצד גלולות מונעות את הריון, הבנתי שזה קשור לעצירת המחזור או משהו כזה, אשמח לביאור. תודה רבה!!!
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
לשואל שלום,
1. ככל הידוע לי, המקור להכאה על הלב הוא בשם השל"ה. אין המנהג כך אצל הספרדים ולא הזכירו כך הפוסקים והמקובלים. (בהערות דרשו על המשנ"ב סי' קטו הערה 3 כתבו שכן מנהג הגרש"ז).
2. נכון. רק במצב שהאישה פירסה נידה בעת התשמיש עצמו.
3. זהו נושא רחב, ויש כל מיני סוגים של גלולות. הסוג המצוי ביותר הינו "גלולות משולבות" ומכילות אסטרוגן ופרוגסטרון. ההורמונים המופרשים מהגלולה גורמים למניעת ביוץ, וכן לעיבוי ריר צוואר הרחם למניעת היקלטות הזרע, ובנוסף גם לדיקוק רירית הרחם כדי לא לאפשר התפתחות עובר.
המניעה המרכזית היא בביוץ, וגם אם האישה בייצה - יש מניעה בכניסת תאי זרע, וגם אם הביצית הופרתה - יש מניעה בהתפתחות הריון.