שאלה
שלום לכבוד מורנו ורבנו !
א. מסופר על הרבה גדולי ישראל שהיו חוזרים על לימודם מעל 100 פעם ברצף ביום אחד
ורציתי להבין האם הם חזרו על זה בע"פ או מתוך הכתוב או משתיהם ?
ב. יש מ"ד שסובר (ודאי שלא למעשה אני שואל רק להבין את הסברות) שמי שיודע שלא יכוון באבות לא יתפלל כלל ורציתי להבין האם כוונתו שלא יגיד שום דבר בכלל או
שיגיד מודה אני קורבנות מזמורים והכל ורק ידלג על תפילת העמידה וכן במנחה ובערבית
אלא רק ידלג את העמידה. (לא שואל למעשה רק לליבון הסברות)
תשובה
שלום וברכה
אני לא יודע מה הייתה שיטת החזרה של גדולי ישראל אלו. אני מעריך כי אי אפשר לדבר על שיטה אחת לחזרה, וכן מעריך שאין הכוונה שהם אמרו את אותה משנה או דף גמרא מאה פעמים אותו הדבר. סביר מאוד להניח שהם למדו בתחילה בעיון עמוק, ולאחר מכן שבו ועיבדו את הדברים עוד ועוד במחשבתם, כמה פעמים בקיצור יתר וכמה פעמים בשאלה פנימית שהם שאלו את עצמם "לאן ניתן להוליך את הסוגיה" ומה המשמעויות שלה למקומות רחוקים.
אינני מבין את הסברא של אי-תפילה אם לא יודעים לכוון באבות. תפילת הדאורייתא היא העמידה לפני ד', ואמירת דברים שאדם כן יכול לכוון עליהם, וקשה להבין את הסברא שאם הוא לא יודע את הכוונות הראויות ב"אבות" לא יוכל להתפלל.
כל טוב