מתחזקת בבית חילוני: איך להקפיד על שמירת שבת במצב כזה?

שלום נועה יקרה.

משמח לשמוע על התהליך ההתחזקות שלך. נשמע שיש לך כוחות נפש אדירים ורצון גדול לממש את האמונה שלך. כל תהליך של שינוי דורש תעצומות נפש ואולי עוד יותר תהליך התקרבות לה'. לכן לפני היציאה לחיפוש פתרונות, כדאי להסתכל ולומר לעצמך, כל הכבוד לי, יש לי כוח לעשות מה שאני מאמינה בו וזה לא מובן מאליו. האמונה בעצמנו תורמת לנו כוח רב להמשך ההתמודדויות בחיים.

את מתארת מציאות לא פשוטה. את רוצה לשמור שבת ואין לך תנאים לכך ועוד יותר מנסים להניא אותך מלעשות כן. הרצון שלך, שהוא בעצם רצון ה' עומד בניגוד לרצון של ההורים והמשפחה. מן הסתם זה לא קל. בע"ה כשתמשיכי בתהליך יתגלו עוד התנגשויות בין הרצון לקיים מצוות ובין הרצון של הסביבה שלך. בשל החיכוכים הלא נעימים האלה ובשל סיבות נוספות, מומלץ מאוד למצוא מישהו דתי בסביבתך שילווה וינחה אותך ויתמוך בך. האדם הזה יהיה כתובת לשאלות והתייעצויות והוא יוכל למצוא לך מקומות בסביבתך ללימוד ולאירוח בשבתות. בכל תחום היום נהוג לקבל תמיכה והדרכה ממישהו שבקי יותר מאיתנו, וכך גם בתחום הדתי. ההדרכה אינה מתמקדת רק אסור\מותר, גם אבל לא רק. היא נוגעת לכל עבודת ה' שלנו ובעיקר לקשיים שבה. היום מבינים עוד ועוד שהרב אינו רק בר סמכות הלכתית אלא גורם מנחה ומייעץ בנושאים שונים. נוסף על הרב, שמשמש מין סמכות רוחנית, החברות בעולם היהדות מרכזית מאוד – אנחנו חיים בקהילה ולומדים בחברותות. החברות יכולה לתמוך בנקודות שקשות לנו, להיות במה לדיבור על החיים הדתיים ולהיות סביבה באירועים דתיים כמו חגים ושבתות.

אני מציעה לך בחום רב לחפש דמויות מסביבך שיכולות להיות לרב/נית ולחבר/ה. אם את גרה בעיר או קרובה לעיר כלשהי, היום בכל עיר כמעט יש גרעין תורני עם אנשים טובים וכמובן תנועות נוער דתיות. משני המקומות יוכלו להפנות אותך לאנשים מתאימים שישמחו ללוות אותך ולהיות שם בשבילך בתחום הדתי ובתחומים אחרים. את מוזמנת גם לכתוב אלינו שוב באתר ובוואסטאפ או להתקשר אלינו – כוכבית 8298 – ולומר לנו מאיפה את ונוכל להפנות אותך לאנשים המתאימים והנכונים באזורך.

לצד העזרה והתמיכה הזו, עדיין יהיו התמודדויות עם המשפחה. משפחה תמיד נשארת משפחה. הם האנשים שקרובים אלייך, אוהבים אותך ואת רוצה בקשר עימם. זוהי נקודת המוצא שמוכרחת להיות נוכחת. הם אוהבים אותך ולא רוצים ברעתך, וכן להפך – את אוהבת אותם ורוצה בטובתם ובטובת עצמך. מעבר לנקודת מוצא הזו, כמו בכל מערכת יחסים, חשוב לדבר על הדברים שמפריעים או עשויים להפריע. כדאי לדבר עם ההורים בנחת ולהסביר להם את הרצון שלך, שלא אמור לפגוע בהם או בקשר איתם. ייתכן שבשיחה אפשר להגיע להבנות בכל העניינים המתוחים קצת מתוך רצון לחיות יחד באהבה ובטוב. לפעמים יש לנו נטייה לחשוב שהקרובים אלינו יודעים מה אנחנו רוצים, אך למעשה, לא תמיד הם יודעים, וגם אם הם יודעים, האמירה המפורשת עשויה להעמיד את הדברים כפי שהם ולגרום לכך שהם יקרו מהצד השני, ואילו הרמזים וההקנטות עשויים לגרום לצד השני לא לרצות לעשות את הדברים. הדיבור מעמיד את הדברים מעל פני השטח ומסייע להם להתרחש. על כן חשוב מאוד לשוחח על עניינים שחשובים לנו ולא לצפות שהם יקרו מעצמם ושהאחרים ינחשו מה אנחנו רוצים.

במישור המעשי, בינתיים: יש דברים שאין לך כרגע שליטה עליהם. את נערה, ובאופן טבעי גרה עם ההורים והמשפחה. וכך נכון וטוב. את עושה את מה שביכולתך כדי לשמור שבת, ומה שלא תלוי בך - זה עניין אחר. ולכן אם כרגע אין לך ברירה לגבי האור במקרר, את לא חייבת לדאוג בגלל זה. וקידוש - את יכולה לעשות גם לעצמך. זה בסדר גמור. בהמשך יכול להיות שתצליחי לשפר את התנאים. אבל כרגע את במצב שבו באמת היכולת שלך לשמור שבת באופן מלא היא מוגבלת. אבל הרצון והכוונה שלך - הם טהורים ומלאים, וזה בפני עצמו הוא דבר גדול וחשוב. ואת יכולה לשמוח בו. וגם הקשר שלך עם המשפחה הוא טוב וחשוב, ואת יכולה לשמוח גם בו.

מקווה שהדברים יפתחו כיווני ראייה וחשיבה חדשים ושתעלי מעלה מעלה בשמחה.

מוזמנת לפנות אלינו שוב באתר, בוואטסאפ ובמוקד הטלפוני - כוכבית 8298, ככל שתרצי. אנחנו ממש כאן בשבילך!

כל טוב,

רינת