שאלה
שלום,
לא מזמן גיליתי שאמי בוגדת באבי. אני כבר שבוע לא יכולה להסתכל לה בעיניים, אבל מצד שני לא מצליחה לומר משהו. אבא שלי בן אדם תמים שלעולם לא יחשוב על זה בכלל ואני מרגישה צורך עז לעשות את המעשה הצודק ולספר לו, אבל מפחדת מההשכלות. אני לא רוצה להרוס ולפרק את משפחתנו, יש לי אח קטן שעלול להפגע (13), אבל לא רוצה שאבא שלי ימשיך להוליך את עצמו שולל, לעבוד קשה בשביל המשפחה ולקבל את זה בתמורה, מאחורי גבו. אני אובדת עצות ולא מצליחה לתפקד באופן תקין. מה עליי לעשות? מה הוא הפתרון הצודק והנכון לעשות?
תשובה
בס"ד
שלום רב!
מבחינה הלכתית, עדיף שאבא שלך לא(!!!) ידע: "ראוי לדעת במקרה שאין עדים על הבגידה, אין הבעל צריך להאמין לאישה, ובעלה מותר להמשיך ולחיות איתה כי איננו מחוייבים להאמין שהיא אכן בגדה בבעלה".*
גם את לא יודעת מה היא בדיוק עושה עם הגבר האחר - וטוב שלא תדעי.
גם כשמבקשים פתרון חכם - הידיעה של הבעל רק מעצימה את הקרע.
הפתרון החכם הוא להחזיר את אמא שלך בתשובה:
שתכיר בחטא, תתחרט עליו מאוד, ותקבל על עצמה לא לחזור על החטא.
את צריכה למצוא דרך להגיע אל אמא שלך ולשכנע אותה לחדול מייד ממעשיה.
היא צריכה להבין שהיא מתנהגת בדרך שתפגע בכל המשפחה. בעקר תפגע בה: יהיו לה רגשי אשמה על מה שהיא גרמה, וקשיים רגשיים עם הילדים שלה לכל החיים.
אפשר להבין שקשה לך לדבר אתה. צריך למצוא דרך להעביר לה את המסר שהיא הורסת לעצמה, לילדים שלה ולבעלה.
אפשר לכתוב לה מכתב. אפשר לשתף מישהו קרוב: אחותה, אמא שלה או חברה קרובה שלה - לפי מה שאת מבינה.
*לחשיבות ההלכתית שהבעל לא יאמין על בגידת אשתו עייני בקישור https://www.hidabroot.org/question/44374