''אל תחמוד'' במראה חיצוני

שלום וברכה

ראשית, אני מבקש להיות שותף אתך בתחושות הקשות שאתה חש, ולשאת חלק מהמשא הזה ביחד אתך.

אחלק את תשובתי לשני חלקים: מבחינה הלכתית, אין בכך ״לא תחמוד״. לא תחמוד מתייחס לדברים ממשיים, ולדעת הרמב״ם הוא קיים רק כאשר עושים פעולות מעשיות שנועדו כדי להשיג את החפץ הנכסף וכדו׳. גם אלה שרואים את ״לא תחמוד״ רק כתהליך פנימי עמוק לא הגדירו קנאה או רצון להיות כמו מישהו אחר כאיסור הקשור לחמדה הזו.

בד בבד, בוודאי שישנה ציפייה כפולה מאיתנו במצבים שאנו רואים אצל האחרים דברים שלא קיימים בנו. החלק הראשון של הציפייה הוא לבחון האמנם אין אנו שמים את יהבנו דווקא על נושאים שוליים יחסית, ואנחנו מספרים לעצמנו סיפור נורא (לדוגמה: על איך שאנו נראים), אך למעשה - אלו דמיונות שווא שאנחנו מסבכים בהם את עצמנו לחינם. פעמים רבות, אנחנו ממציאים סיפור מסוים, שהוא פשוט מתחולל בתוך עולמנו הפנימי, אך אין לו קשר של ממש אל המציאות.

החלק השני הוא להכיר באופן מתמיד את המציאות - יש דברים שיש לאחרים ואין לנו; יש דברים שיש בנו ואין לאחרים; ככל שמדובר בנושאים פיזיים - שאלת החשיבות של התחומים האלה נמוכה. ככל שמדובר בעניינים רוחניים ובמידות טובות - טוב לנו שנלמד ממעשי אחרים, לא כחקיינות אלא כרצון לעבור שינוי כן ואמיתי.

ואפשר אפוא שאם תלך בשתי הדרכים האלה גם יחד - תמצא את עצמך במקום מאושר הרבה יותר.

כל טוב ויישר כוח על הצבת השאלה בכנות והרצון להתמודד עם כך.

חג שמח