שאלה
שולם רב,
נכנסתי לאזור השאלות פה באתר וכותרת של אחת השאלות קרצה לי: אכזריות בתורה וענית עליה פה בקישור
הנושא הזה של אכזריות גם מציק לי רבות, אבל לא אכזריות במובן של עונשי בית דין או ניסיונות, אלא בנושא של העולם הבא או יותר נכון: "אין חלק לעולם הבא"
ענית בשאלה של השואלת לדוג' בעונשי מוות על כך שזה מרתיע אנשים ולכן זה קיים וזה בסדר להרוג את האדם אם יהיה לו המשך כלשהו אחרי המוות וגם המוות יכול לכפר לו על הרבה חטאים, אבל העניין הזה של אין חלק לעולם הבא לא עוזר לאף אחד! רק עושה רע. וגם המאן דאמר שכל העניין של העונשים זה לכפר על החטאים כדי *שכן* יהיה להם עולם הבא איפה זה פה? אין פה שוב טוב.
גם הרמב"ם אומר על זה שאין עונש חמור יותר מזה. איפה הצדק פה של התורה בעניין של עונש נצחי? ולא רק לאדם שח"ו יקבל כזה דבר, אלא גם למי שנשאר לעולם הבא יהיה צער עם ידיעה שקרוב משפחה או חבר שלו נמחק לנצח! חוזר על אחת השאלות שהשואלת שאלה: "פתאום הכול מתהפך? רגע אחד אנחנו עם אהוב ורגע אחר בגלל שחטאנו אנחנו נהיים הכי שנואים שיש? האם זו אהבה שתלויה בדבר?
האם זו התורה שלי שאני הולכת על פיה?? האלוקים שאני מכירה הוא רחמן ומעניק. האם יצווה כאלו דברים?" ולא רק יצווה ויזהיר, אלא גם יעשה וימחק מישהו? אז בשביל מה ליצור אותו בשביל להרע לו אחר כך? "
נכון שהבן אדם לא חזר בתשובה, אבל לגרום לדבר כזה משמעותי על זה? שיחזור בגלגול כדי לתקן את זה לא הצליח שיחזור שוב! אפילו 1000 פעמים כדי לכפר, אבל למה לא? למה אחרי 120 זהו סגור חתום הפסיד לנצח? הרי נאמר:" כי לא אחפוץ במות המת נאום ה' והשיבו וחיו! ועוד יותר מוזר הגמרא בנידה ע ,ב: "כי לא אחפוץ במות המת וכתוב אחד אומר כי חפץ ה' להמיתם כאן בעושין תשובה כאן בשאין עושין תשובה".
אז הקב"ה כן רוצה להרוג ולאבד את מי שלא חוזר בתשובה!?!? איפה האל הרחמן שמתנהג עם ישראל בי"ג מידות רחמים? לדוג' הלבנת פני חברי ברבים אני יודע שזה כואב לנפגע, אבל רק סליחה מנפגע, מילה אחת מפרידה בין החיים לעולם הבא של היהודי לחידלון בתוהו!
בחטא המרגלים משה מבקש מהקב"ה שיסלח לעם ישראל ורש"י אומר במקום משמה של הגמרא סנהדרין קיא על ארך אפיים שאמר משה לקב"ה: "תניא כמ''ד ארך אפים ראה דתניא כשעלה משה למרום מצאו להקב''ה שיושב וכותב ארך אפים אמר לפניו רבונו של עולם ארך אפים לצדיקים אמר לו אף לרשעים א''ל רשעים יאבדו א''ל השתא חזית מאי דמבעי לך כשחטאו ישראל אמר לו לא כך אמרת לי ארך אפים לצדיקים אמר לפניו רבש''ע ולא כך אמרת לי אף לרשעים והיינו דכתיב {במדבר יד-יז} ועתה יגדל נא כח ה' כאשר דברת לאמר" שני דברים קשים לי מהמקום:
1. אם ארך אפיים לרשעים למה "הרשעים"(שרק מעשיהם רעים אבל טובים הם באמת) האלו לא מקבלים את הארך אפיים הזה אחרי המוות?
2. משה רבינו ככה אומר לקב"ה!? ימותו הרשעים. אין רחמנות גם למשה רבינו וככה גם לתנאים (כמובן שאין אני יודע את גדולתם, אבל ככה הם אומרים לרשעים שימותו? אין רחמנות לגדולי ישראל ולגדול ישראל שנאמר עליו עבד ה'?) איך הם בתור המנהיגים שלנו מתייחסים ככה לרשעים? בחוסר רחמנות? אני לא מבין את זה
הנושא מפריע לי כבר שנה ואני לא מצליח להבין גם את רחמנות האל בעניין וגם את רחמנות חז"ל. למה לא פשוט להתפלל עליהם שכן יהיה להם עולם הבא כמו שאמרה ברוריה אשתו של רבי מאיר לרבי מאיר שלא יתפלל שהרשעים ימותו אלא מעשיהם יפסקו!
ועוד מוזר לי איך זה הגיוני שיקרה משהו נורא שכזה לישראל משתי סיבות:
האחת, הרי היו לו ככל הראה גלגולים קודמים יותר אז מה קורה לחלקי הנפש שכן ניתקנו? לא הגיוני שהקב"ה יעלים את הכול הרי נאמר לדוג' שכל הנפש יורדת, אבל רק החלק העיקרי מקבל את העונש ולא העיבור והרי יש גם עיבור אז אין הוא יכול לקבל עונשים!
שנית, נאמר בשער הגלגולים ד כך:" והרי נודע כי אין בן דוד בא עד שיכלו רוחות ונשמות להתקן" כל הנשמות אלו כל בני ישראל אז איך אחת הנשמות תיעלם אם צריך את כל בני ישראל כדי שיבוא בן דוד.
אשמח מאוד אם תשיב את רוחי. אם אין אתה בקיא בעניין הגלגולים אל תגיב לי על זה כי זה פחות מסעיר אותי שגם מבלעדי זה תוכל להשיב את רוחי ע"י ענייה לשאלות הראשונות ששאלתי: על הרחמנות של האל(גם בעניין הראשון לפני הגמרא וגם אחרי) ושל רז"ל.
תודה רבה.
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
לשואל היקר שלום,
שאלת שאלה רחבה ואשתדל לענות עליה לפי שלבים.
א. צריך לדעת שמערכת השכר והעונש של הקדוש ברוך הוא פועלת בצורה של סיבה ותוצאה. ניקח למשל אדם העובר ברמזור אדום. תפיסת העונש הקלאסית היא שעומד שוטר אחרי הרמזור ונותן לו דו"ח של אלף שקל ושלילה לחודשיים. תפיסת העונש של הבורא היא שהאדם עבר באדום ונכנסה בו משאית.
הוא לא קיבל 'עונש חיצוני' אלא נושא בתוצאות של המעשה שהוא עשה.
משל נוסף כדי לחדד: אב אומר לבנו אל תיגע בתנור, אם תיגע לא תלך לחברים היום. ואז הילד נוגע ולא הולך לחברים. תפיסת העונש על פי התורה היא שהאב אומר לבנו אל תיגע בתנור כי תקבל כוויה, והוא נוגע ונכווה.
ב. לכל מעשה שאנחנו עושים בעולם יש השלכות קוסמיות. אל לנו לחשוב שאם אדם ראה עני ולא נתן לו כסף שהוא רק הגביר את האכזריות בתוכו ברמה הפסיכולוגית (מה שגם נכון), אלא פגם בעולמות הרוחניים, ופגם במציאות.
זאת הסיבה שהמשנה אומרת "עשה עבירה אחת קנה לו קטיגור אחד" - המעשה בורא מלאך במציאות כי כל מעשה משפיע במעגלים נרחבים.
ג. לכן ישנם מעשים שהתוצאה שלהם היא דרסטית. אדם שרצח אדם אחר לא יוכל להחזיר את האדם לתחיה. וגם אם ישוב בתשובה מאה פעמים - ייאלץ להיפרד מן העולם הזה בעונשו.
לגבי עולם הבא צריך לחשוב באופן דומה. ישנם חטאים מאוד חמורים שפוגמים לאדם בעולם הרוחני שלו והזכות להיות קרוב לה' אחרי המוות. לדוגמא אפיקורס אין לו חלק לעולם הבא.
ד. על אף האמור לעיל, כל חטא או מצב שאדם היה בו - הוא יכול לחזור ממנו בתשובה ולהיות בן עולם הבא. אין דבר העומד בפני התשובה, וכדברי הרמב"ם "הַתְּשׁוּבָה מְכַפֶּרֶת עַל כָּל הָעֲבֵרוֹת. אֲפִלּוּ רָשָׁע כָּל יָמָיו וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה בָּאַחֲרוֹנָה אֵין מַזְכִּירִין לוֹ שׁוּם דָּבָר מֵרִשְׁעוֹ".
ה. "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא" - תלוי איזה חלק. האם קטן או גדול, ובאיזו מעלה.
וכעת תשובות לשאלותיך:
1. איבוד החלק לעולם הבא איננו אכזריות אלא תוצאה של המעשים של האדם.
2. הצדק של התורה הוא שלכל מעשה יש תוצאה, הן גשמי והן רוחני. אמנם כל תוצאה היא בת תיקון, אך אם היא לא תוקנה - היא תישאר כמות שהיא.
3. צריך לדעת שגם רשעים שנידונים לגיהנם, הזוהר כותב שזה לזמן מוגבל ולאחר מכן עולים לגן עדן. (למעט מקרי קיצון)
4. לגבי חזרה בגלגולים - צריך להעמיק בנושא זה כדי לעסוק בו. אני מציע בשלב זה לא להכניס אותו לתוך החישובים.
5. חלילה שה' מאבד את החוטאים. ההיפך! "הֶחָפֹץ אֶחְפֹּץ מוֹת רָשָׁע נְאֻם אֲדֹנָי ה'? הֲלוֹא בְּשׁוּבוֹ מִדְּרָכָיו וְחָיָה" (יחזקאל ח') המטרה היא חזרה בתשובה. אבל אם האדם לא עושה את זה בעצמו לצערנו, הוא נושא בהשלכות של מעשיו הרעים.
6. לגבי השאלות מחטא המרגלים: יש קצבה מהותית לאריכות אפיים והיא העולם הזה. כאן אנחנו בזמן שיכולים לתקן ולהשתפר ולעשות מעשים טובים. בעולם העליון אין יותר עבודה ותשובה.
7. ולכן ההנהגה היא להתפלל לחזרתם בתשובה של הרשעים, ותמיד להאמין ביכולת התשובה. אין דבר העומד בפניה. וכך כותב הרמב"ם אחרי שמנה את הדברים שמעכבים את התשובה: "כָּל אֵלּוּ הַדְּבָרִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן אַף עַל פִּי שֶׁמְּעַכְּבִין אֶת הַתְּשׁוּבָה אֵין מוֹנְעִין אוֹתָהּ אֶלָּא אִם עָשָׂה אָדָם תְּשׁוּבָה מֵהֶן הֲרֵי זֶה בַּעַל תְּשׁוּבָה וְיֵשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא"
בשורות טובות!