איך לחזק את הקשר והדיבור עם אמא שלי? איך לשבור את הקרח ביחסים?

הי שרה.

הרצון שלך בקשר משפחתי נחמד ומספק עם שני ההורים הוא נפלא, ובריא, ומרגש. זה עד שיכול להיות קשה, אבל מאוד שווה. גם לעכשיו, וגם להמשך.

דבר ראשון, אני חושב שגם לדבר על נושאים סתמיים זה הרבה מאוד. זאת נקודת מוצא מצוינת. גם בנושאים סתמיים אפשר להתבדח, או להתלוצץ, או לעשות כל מיני דברים שמקלילים קצת את האווירה. זה מאוד תלוי באופי שלך ובאופי של אמא. מההיכרות שלך איתה, את יכולה לנסות כל מיני דברים שיקלילו קצת את השיחות שלכם על ענייני היומיום.

דבר שני, את לא חייבת לפתוח את הלב כדי לייצר קרבה. למעשה כשאת יוזמת את ההתקרבות, הרבה יותר כדאי לאפשר למישהו אחר לדבר, ולהביא אותו למצב שבו הוא מדבר ואנחנו מקשיבים לו. אנשים אוהבים לדבר. אוהבים שמישהו שם אליהם לב. לכל אחד יש נושא שהוא אוהב במיוחד לדבר עליו, וגם אמא שלך תשמח לדבר איתך על דברים מסוימים. השאלה היא ק מה הם. ואת זה את יכולה לבלוש ולנסות לגלות. יכול להיות למשל שהיא לא תרצה לשתף אותך במה שקורה אצלה בעבודה (זכותה), אבל כן תרצה לספר לך על השיחות המעצבנות שלה עם השכנה. וכן, יכול להיות שהדבר שהכי משעמם אותך בעולם - זה הדבר שהכי מעניין אותה. ולכן אולי תצטרכי לגייס קצת סבלנות בהתחלה. אבל ככל שהשיחה ביניכן תתפתח, והיא תרגיש בנוח לדבר איתך, תוכלו להרחיב את התחומים שעליהם אתן מדברות, ולהרגיש יותר בנוח גם לעבור ביניהם.

עוד כיוון אפשרי הוא לדבר על המשפחה, בהווה או בעבר. הורים אוהבים הרבה פעמים לספר סיפורים על דמויות מהמשפחה, למשל סבא וסבתא, או איזה דודה, וכו'. לספר איך היה פעם, לפני שהיו טלפונים ניידים, או איך קרה שהם החליטו לגור דווקא בהרצליה ולא במצפה רמון. שוב: גם כאן זה יכול להיות משעמם בהתחלה. אבל ברגע שאנחנו כבר בשיחות עם מישהו, זה יכול להפוך יותר ויותר מעניין, ויותר ויותר דו כיווני. החוכמה היא להתחיל. לשאול. להקשיב. ואז גם להשתתתף ולשתף במה שרוצים.

עוד "טריק" הוא לבקש עצה. אנשים, ובמיוחד הורים - נוראאא אוהבים לתת עצות. הם תמיד יודעים מה צריך לעשות, מה נכון ומתאים, ואיך בדיוק צריך לעשות דברים... זה בכלל לא משנה שאת כרגע לא באמת מחפשת עצה בעניין התאמת הצבעים של הבגדים למשל. את עדיין יכולה לשאול, ואם זה נושא שאמא שלך להוטה לגביו היא כנראה תרגיש המון עניין לדבר איתך על זה. וגם זאת נקודת התחלה טובה לשיחה על דברים.

דבר שלישי: את צודקת שלפעמים שיחה היא לא משהו שקל לכל ההורים לפתח עם הילדים. לפעמים הם רואים בילד יצור הרבה יותר קטן ממה שהוא. בשבילה, את עדיין, אולי, "תינוקת" (בקטע טוב). ולכן אחדג הדברים שכדאי לנסות זה לעשות דברים ביחד עם ההורים. לא רק שיחה על הספה. זה יכול להיות למשל משחק משותף: דמקה, שש-בש, שחמט, קלפים, פאזל, לגו, תשחץ... הכל הולך. זה יכול להיות ללכת יחד לקניות בסופר, או לעשות ביחד מטלות בבית. כשעושים משהו ביחד יש לפעמים פחות לחץ על השיחה עצמה, והכל קליל יותר.

עוד טיפ שאת יכולה לנסות הוא מסרים קטנים שהם לא שיחה. אותות חיוביים של תקשורת. את יכולה למשל להשאיר לה פתקים קטנים על המקרר, עם איזו בדיחה קטנה, או איחול ליום נפלא, וכאלה. אפשר גם בטלפון, או בווטסאפ, לשלוח באמצע היום איזה סמיילי מצחיק, או איזה גיף שמצאת שיכול לשעשע אותה. אלה איתותים שמראים שהאדם השני חשוב לנו, שאנחנו חושבים עליו, ורוצים להרים לו את מצב הרוח ולתקשר איתו. וכמובן, חיבוק או נגיעה קטנה של חיבה כשאתן ביחד - זה תמיד מחמם את הלב.

ואפשר גם "לנצל" את הקשר הטוב עם אבא, כדי לחשוב איתו איך אפשר להפשיר את הקרח מול אמא. לחשוב גם איתו על דרכים ועל נושאים שהיא מחוברת אליהם, על פינות שאת יכולה להיכנס אליהן ולהיות בהן יחד איתה. חוויות, עיסוקים, נושאים, וכו'.

מאחל לך שתצליחי למצוא את מה שעובד בשבילך ובשבילה, ואת מוזמנת לעדכן אותנו איך זה הולך. אנחנו כאן כל הזמן באתר, וגם במוקד הטלפוני ובמוקד הווטסאפ, אם תרצי לספר, או לקבל טיפים נוספים. אנחנו לגמרי כאן בשבילך בנושא החשוב הזה.

בהצלחה!

אוהד