שאלה
שלום.
האם כל האמונה והדרך הזו היא לא דמיונית ועובדת כי זו פשוט דרך פסיכולוגית טובה להתמודדויות בחיים? זאת אומרת שזה בריא לבנות מחשבה כזו שמה ששלך יגיע בזמן, שצריך להגיד תודה על מה שיש, להוריד אחריות מעצמינו על העולם וכל מה שקורה ולהשליך את זה על משהו חיצוני ועליון שאין לנו ממש כוח השפעה עליו (מוריד מאיתנו הרבה מאוד עומס), ושפשוט כל הרבנים הם כמו פסיכולוגים חכמים שבנו מחשבה כזו שהיא בריאה, הם בנו מחשבה פסיכולוגית טובה והם יוצרים עולם ודרך חיים בריאה, אבל בעצם - זה לא מגיע מאיזה חיבור בנשמה או התגלות או גדלות או נשמה מיוחדת. פשוט אנשים שבנו והמשיכו ליצור מחשבה פסיכולוגית נכונה ובריאה?
איך אני מוכיחה לעצמי שהדבר הבלתי ניתן להוכחה הזה קיים? איך אני יוצרת לעצמי את הביטחון הזה שאני חייבת כל כך? האם אני לא רק מחפשת ביטחון ויציבות בחיים בכלל - בלי קשר לתורה ולקב"ה, וסתם נקלעתי לדרך הזו כי גדלתי לתוכה והאנשים נראים חכמים מבחוץ? איך אדע שכל זה לא קונספירציה ענקית?? איך יהיה לי ביטחון בדבר הבלתי בטוח הזה??
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום וברכה כרמל ותודה רבה שפנית אלינו!
ראשית אציין שאני שמח מאוד לקרוא את השאלה המיוחדת והמדוייקת שלך. טוב עשית שלא ליטשת אותה ל"שאלה כתובה", מפני שכך יש לנו יכולת להבין בדיוק את הנקודה המרכזית עליה השאלה יושבת – ומתוך כך לנסות לענות כמה שיותר מדויק, בעזרת ה'.
שאלות באמונה הם דבר מבורך, מתבקש ונצרך כל כך, וטוב לדעת שהבהירות בכל ענייני האמונה נותנת נשמת חיים לכל העשייה שלנו בעולם, והיא נותנת לנו את האפשרות להגיע עד למדרגת "וַיְהִי יָדָיו – אֱמוּנָה", כלומר שכל עשייתנו ופעולתנו בעולם נעשית מתוך שמחה, אמונה וחיבור פנימי עמוק וקדוש.
לכן השאלה שלך על יסוד האמונה היא שאלה טובה שעוזרת לנו לחדד את הבסיס לחיי האמונה שלנו, ועל כך – תודה!
את צודקת שתפיסת האמונה היא הלך רוח ותפיסת עולם בריאה שמשחררת את האדם מלחצים ועומס רגשי, ונותנת כוחות חיים רעננים להמשך עשייה ברוכה בעולם הזה. וטוב שכך.
אמנם טוב לדעת, שחכמים אינם אלו ש"המציאו" את השיטה הזו, אלא הקב"ה בעצמו הוא שאמר לנו זאת במתן תורה. ומשכך, האמונה שלנו היא לא רק מתוך האמונה בחז"ל, אלא מתוך האמונה בה' על ידי מעמד הר סיני, שהתרחש לעיני כל העולם כולו! זו הסיבה שאף דת ואומה לא חולקת על מעמד הר סיני, כי כולם ראו אותו ומאמינים בהתרחשותו.
לכן, כשאת מבקשת ביטחון בדבר הלא בטוח הזה, בעצם - זה הדבר הבטוח ביותר. התורה, שנכונותה אינה מוטלת בספק, הינה הדבר הבטוח ביותר שיש. מסורת של אלפי שנים שמחזיקה עם שעבר טלטלות יותר מכל אומה אחרת – ושרד, מוכיחה את עצמה יותר טוב מכל קונספירציה או טענה פילוסופית כזו או אחרת. כמובן, שאם יש טענה או שאלה שאת מרגישה שמפריעה לך בחיבור לאמונה באמיתת התורה ניתן לברר זאת בשמחה, על ידי שאלה חוזרת אלינו, על ידי בירור עצמאי שלך בלמידה בספרים או פניה לדמות שאת מרגישה שיכולה לענות לך של אותה שאלה.
אם כן, מתוך האמונה שלנו בדברי ה' המובאים בתורה, נוכל לראות את יסוד האמונה שלנו בהנהגת ה' את המציאות. כך נכתב בתורה "ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך, ויום השביעי שבת לה' אלוקיך – לא תעשה כל מלאכה" (דברים ה, יג-יד), ובסיבת טעמה של חוסר העשייה ביום השבת אומר לנו דוד המלך "מזמור שיר ליום השבת... כי שמחתני ה' בפועלך, במעשי ידך ארנן" (תהילים צב, א, ה). כמו כן נאמר בתורה "וזכרת את ה' אלוקיך, כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל" (דברים ח, יח).
ישנם כמובן עוד פסוקים רבים המדברים על השגחת ה' במציאות, וחכמים פיתחו את "השיטה" הזו על ידי כח נבואתם ורוח קודשם, והוסיפו ואמרו "כל מה דעביד רחמנא – לטב עביד" ועוד. משכך, האמונה הזו שונה בתכלית השינוי מכל השיטות הפסיכולוגיות האנושיות, מפני שהינה חיבור לבורא עולם שהינו יוצר המציאות.
כמו כן, חשוב לי לציין, שבוודאי אין אמונה זו סותרת את השותפות של האדם במעשי הבריאה, כמו שהתורה בעצמה אומרת "ששת ימים תעבוד – ועשית כל מלאכתך" (שמות כ, ט), וכן אמרו חז"ל במפורש "לא יאמר אדם אוכל ואשתה ואראה בטוב ולא אטריח עצמי ומן השמים ירחמו, לכך נאמר (איוב א,י) "ומעשה ידיו ברכת", צריך לאדם לעמול ולעשות בשתי ידיו והקדוש ברוך הוא שולח את ברכתו" (תנחומא ויצא, יג). כלומר שהאמונה לא באה רק לשחרר את האדם מהמחויבות שלו כלפי העולם ולנתק את האחריות שלו על חייו ועל סביבתו, אלא האמונה רותמת את האדם לשותפות אדירה בחיי המעשה ובפיתוח העולם!
מאחל לך הצלחה גדולה בהמשך התהליך שאת עוברת לחיבור ויציבות!
בהערכה רבה!
ידידיה