איבוד אמונה

שלום וברכה

יישר כוח על הבירור הפנימי שאת עושה בשאלה יסודית כל כך.

האם אדם עלול לאבד את אמונתו ?

בוודאי. זה קרה בהיקפים עצומים לאורך ההיסטוריה - בוודאי למדת על מה שהתחולל באירופה עם פרוץ תנועת ההשכלה.

זה קרה לא מעט. אפילו לגדולי ישראל. זה קורה היום בכל הזרמים האמוניים, בדיוק כפי שקרה במשפחתך על ענפיה הרוחניים השונים.

והתנ״ך מלא סיפורים כאלה.

שימי לב שלמעשה התשובה נמצאת בתוך הדברים שאת עצמך כתבת: ההורים שלך אהבו מאוד האחד את השני - והתגרשו; ובמקביל בדיוק- הייתה אהבה גדולה לריבונו של עולם בין חלק מהדמויות שאת מתארת במכתבך - והיא קרסה, נפלה ואבדה.

האם זה יכול לקרות גם לנו ? בוודאי.

האם זה מפחיד ? כן.

בדיוק כמו שהאפשרות שיהיו גירושין בין איש ואישה מפחידים כאשר מחליטים להתחתן, וגם אחרי כן. ומכירים סיפורי גירושין, ומאוד לא רוצים שזה יתחולל אצלנו.

אבל פחדים לא נועדו כדי להשתלט על סדר היום שלנו. צריך להתחשב בפחדים, אבל לא להיכנע להם, ולא לתת להם להכתיב את עולמנו הפנימי.

ובדיוק כמו בזוגיות (ההקבלה בין זוגיות לאמונה פרושה לאורך התנ״ך כולו, ובראש ובראשונה ב״שיר השירים״) אמונה מחייבת עבודה.

עבודה של חיפוש דרכים חדשות להתעוררות אמונית, ומציאתם; עבודה של חיים מוסריים וערכיים מכוחה של תורה, ועל ידי כך הנכחת הטוב והישר האלוקיים שבתוכנו; עבודה של מציאת בו זוג שעולם האמונה חשוב גם לו, וביחד אתם מתקדמים; התמודדות באומץ וביושר עם היצר הרע, ועוד ועוד.

ובדרך זו, לא זו בלבד שהאמונה אינה נחלשת במשך החיים אלא היא אף מתעצמת מאוד, כי מתגלים בה דברים חדשים.

ויש כמובן גם ימי שיגרה. כמו בכל דבר אחר בחיים.

על כן, טוב תעשי אם לא תעצמי את העיניים בפני האפשרות שכך יקרה, אבל בעינים פקוחות אמרי לעצמך כי הפחד מפני זה לא צריך להביא אותך לחששות מתמידים, אלא להפך - לעבודה גדולה, ולשמחה על כל יום של אמונה שקיים, ואז תגלי לא רק שאינך נופלת, אלא שאת מתקדמת עוד ועוד.

ואם תרצי להמשיך לדון בכך - בשמחה.

כל טוב