שאלה
שלום כבודו, אני במצוקה רוחנית ואישית כאחד. אנחנו מנסים להכנס להריון כבר שנה וחצי. שאנחנו מכוונים ליום ביוץ מסויים זה מקדים וכשזה מקדים אז אחכ זה יאחר. זאת אומרת- טועים בעקביות. לאחרונה גם גילינו בעיה שקשורה בהורמון כלשהו שאשתי צריכה להוריד. הרופא המליץ לנו במקביל להתחיל הזרעית, דבר שאני מתנגד לו. אני בסוג של פרדוקס, האמונה שלי אבדה. כל פעם שציפיתי זה נכשל, אני רואה עצמי כבן אדם טוב וחייב לאתגר את עצמי למה? תשובה אחת שלי זה שאין קשר בין השם לבין זה. תשובה שניה שלי זה שאין מענה לתפילות או במילים אחרות השם זה משהו שונה מהבנתי והתשובה. השלישית, זה לא נועד להיות, לקום ולעזוב. אני נקרע בין אמונה טהורה לבין מציאות.
גם עניין ההזרעה מפריע לי בקטע רוחני, זה בעצם להתערב בגורל או שלחילופין הוא לא קיים (פועל יוצא לשאלה לעיל)
אני מתגעגע לאני התמים שלי, משהו נסדק בי. חשוב להגיד שאני לא דכאוני אלא באמת מערער בעניין.
תשובה
בסד
שלום וברכת.ד
א. ימי החנוכה נותנים לנו הסתכלות על עם ישראל שבאותו הזמן יש כהנים גדולים מתיוונים. מבחוץ יון מקיפה ולוחצת היהודים הנאמנים היו מעט מהמעט חלושים ונרדפים אבל דבר אחד לא אבדו את האמונה הטהורה שבורא עולם מנהיג את העולם לפי רצונו. כך אנו שומעים בדברי מתתיהו ולאחר מכן בנו יהודה ויהונתן. שכל מי שמחזיק בפח הטהור הקב"ה אי"ה יסיע בידו.
ב. לגבי דבריך בעניין הטיפולים הרפואיים. גם אני מסכים לכך ששנה וחצי זה קצת מוקדם כבר להכנס לטיולי הזרעות. לענ"ד. בכו"א יש גם מקרים כאלו.
בנקודה המרכזית צריך לדעת שכל טיפול רפואי העומד בהגדרות ההלכתיות הוא ישר ואהוב. הקב"ה נותן לבני האדם את החכמה והשכל לייצור הטבה בעולם. הקב"ה רוצה שאדם ישלים את עולמו. הוא מתנגד לכך שאדם ישנה את הבריאה, אבל שמחה רבה לפניו כאשר עושה האדם להטיב את הבריאה. בגלל החשש שהעלת במכתבך כיצד האדם מתערב בהחלטות של הקב"ה, התורה מצווה אותנו ורפא ירפא, מצווה על הרופא לרפא והאדם צריך להתרפא והרי הוא כמשיב אבדה. בהתערבות אדם נעשה שותף לקב"ה במעשה בראשית.
חג של אורה ושמחה
ומתוך ההסתרה מתגלה אור גדול
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ