אוננות אצל נשים

שאלה

שלום רב,

קראתי בעיון את תשובות הרבנים השונים בנושא באתר. התשובות מדגישות את החיפוש אחר ההנאה הרוחנית ומציאת מענה חילופי גופני.

אני מכירה מקרוב מקרה של נערה שנסיבות חייה הקשות הובילוה לפתח תלות באוננות:

יתומה מאם, שגדלה בצל חינוך קפדני,נוקשה וכמעט חסר מילה טובה של אביה

יחסים בעייתיים עם אמה החורגת שלימים חלתה בעצמה

בת 30, מנסה בכל כוחה אך לא מצליחה להנשא

אחיה נשאו לפניה

אופי פרפקציוניסט, סגור, והדחקה רגשית כדרך התמודדות עם קשיי החיים

שוחחתי איתה, ולדבריה כל חייה היא נאבקת בזה:

היא ברוכת כשרונות ומנצלת אפיקים רבים כדי למלא את חייה

תמיד בתנועה ,ספורט וריקוד

היא משתתפת בטיפול רגשי שבועי אישי ברוח התורה מזה 4 שנים

שומרת על עצמה מסרטים וקריאה לא ראויה

היא שמורה ונפגשת עם בחורים למטרות נישואין בלבד ומשקיעה את כל המאמץ הראוי במציאת בן זוג

כל אלה לא מספיקים כדי לתת מענה לחום ולאנושיות להם היא כה כמהה וככל שגילה מתקדם החיפוש וההמתנה הופכים לבלתי נסבלים. היא מודה שאוננות היא הצלה ומפלט רגשי וגופני של ממש. היא נערה רוחנית מאוד, יש בה הרבה כוחות ותיאורטית היא מסוגלת להפסיק אולם כששוחחתי איתה על כך היא טענה שאינה מסוגלת, בפרט לאחר שהבינה שכל חייה היא נעדרת חום ואהבה מסביבתה, בהעדר אם ואב אוהב ומשפחה תומכת, בהיעדר בן זוג- זה המפלט היחיד שנותר לה והיא פשוט לא מסוגלת למנוע מעצמה את ההנאה היחידה שיש לה.

היא באה להתייעץ איתי אולם לא ידעתי מה לענות לה. אשמח להכוונה ברוח התורה ולדעת האם יש מקום להקל במקרה הזה, לאור עברה, ולאור העובדה שהיא מודעת ומחפשת תחליפים אך לא תמיד מוצאת.

תשובה