נוסח בלדי הוא נוסח ברכת המזון של יהודי תימן ההולכים בדרך ה"בלדי" — אחד הנוסחים העתיקים והמקוריים ביותר שהשתמרו בעם ישראל. ייחודו בכך שהוא נצמד לנוסח ולסדר שקבע הרמב"ם ב"משנה תורה", ומכאן חשיבותו ההיסטורית הגדולה. הקהילה התימנית שמרה עליו במשך דורות כמעט ללא שינוי. כאן מובא נוסח בלדי המלא והמדויק לברכת המזון — הזימון, ארבע הברכות וכל התוספות לימים המיוחדים — מנוקד ומסודר לקריאה נוחה מהנייד.
נוסח זה הוא חלק מברכת המזון – כל הנוסחים. נוסחים נוספים: ספרד · עדות המזרח · אשכנז
גָּבְרוּ חֲסָדָיו עָלֵינוּ, וְלֹא כָלוּ רַחֲמָיו מִמֶּנּוּ. וַיְדַבֵּר אֵלַי זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי יְיָ:
הכנות וזימון
אֲבָרְכָה אֶת יְיָ בְּכָל עֵת תָּמִיד תְּהִלָּתוֹ בְּפִי.
ויש נוהגים להוסיף: וִיבָרְכוּ שֵׁם כְּבוֹדֶךָ וּמְרוֹמַם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה:
אם מברכין בזימון אומר המברך: (בעשרה: רִבּוֹתַי) בָּרֵכוּ.
המסובים עונים: בָּרֵךְ.
המזמן אומר: נְבָרֵךְ (בעשרה: לֵאלֹהֵינוּ) שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ.
המסובים עונים: בָּרוּךְ (בעשרה: אֱלֹהֵינוּ) שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ.
המזמן חוזר ואומר: בָּרוּךְ (בעשרה: אֱלֹהֵינוּ) שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ.
אם מברכין בזימון אומר המברך: (בעשרה: רִבּוֹתַי) בָּרֵכוּ.
המסובים עונים: בָּרֵךְ.
המזמן אומר: נְבָרֵךְ (בעשרה: לֵאלֹהֵינוּ) שֶׁהַשִּׂמְחָה בִּמְעוֹנוֹ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ.
המסובים עונים: בָּרוּךְ (בעשרה: אֱלֹהֵינוּ) שֶׁהַשִּׂמְחָה בִּמְעוֹנוֹ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ.
המזמן חוזר ואומר: בָּרוּךְ (בעשרה: אֱלֹהֵינוּ) שֶׁהַשִּׂמְחָה בִּמְעוֹנוֹ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ.
אֲבָרְכָה אֶת יְיָ בְּכָל עֵת תָּמִיד תְּהִלָּתוֹ בְּפִי.
ברכת הזן
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַזָּן אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּטוּבוֹ בְּחֵן בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים. וּבְטוּבוֹ הַגָּדוֹל לֹא חָסַר לָנוּ וְאַל יֶחְסַר לָנוּ מָזוֹן לְעוֹלָם וָעֶד. כִּי הוּא זָן (וּמֵזִין), וּמְפַרְנֵס לַכֹּל. כָּאָמוּר פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן. וּמֵכִין מָזוֹן לְכָל בְּרִיּוֹתָיו אֲשֶׁר בָּרָא. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הַזָּן אֶת בְּרַחֲמָיו ֶֶֶאֶת הַכֹּל.
ברכת הארץ
נוֹדֶה לְּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, וּנְבָרְכָךְ מַלְכֵּנוּ, כִּי הִנְחַלְתָּ אֶת אֲבֹתֵינוּ אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה, בְּרִית וְתוֹרָה. וְעַל שֶׁהוֹצֵאתָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּפְדִיתָנוּ מִבֵּית עֲבָדִים. וְעַל תּוֹרָתָךְ שֶׁלִּמַּדְתָּנוּ וְעַל חֻקֵּי רְצוֹנָךְ שֶׁהוֹדַעְתָּנוּ.
וְעַל כֻּלָּם יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֲנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אֶת שְׁמָךְ. כָּאָמוּר וְאָכַלְתָּ וְשָׂבַעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶּׁר נָתַן לָךְ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמָּזוֹן.
בונה ירושלים
רַחֶם יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמָּךְ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדָךְ וְעַל הַבַּיִת הַגָדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו. וּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחָךְ תַּחְזִיר לִמְקוֹמָהּ בְּיָמֵינוּ.
וּבְנֵה אֶת יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ (בְּקָרוֹב) כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ בּוֹנֵה בְרַחֲמָיו אֶת יְרוּשָׁלַיִם. (בלחש) אָמֵן.
ברכת הטוב והמיטיב
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. הָאֵל, אָבִינוּ, מַלְכֵּנוּ, אַדִּירֵנוּ, בּוֹרְאֵנוּ, קְדוֹשֵׁנוּ קְדוֹשׁ יַעֲקֹב. הַמֶּלֶךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם, הוּא גּוֹמְלֵנוּ חֵן וְחֶסֶד וְרַחֲמִים וְכָל טוּב.
הָרַחֲמָן יִשְׁתַּבַּח לְדוֹרֵי דוֹרִים. הָרַחֲמָן יִתְפָּאֵר לְנֵצַח נְצָחִים. הָרַחֲמָן יְפַרְנְסֵנוּ בְּכָבוֹד.
הרחמן יסמיכנו על הכבוד: הרחמן יטע שלום בנינו. הרחמן יגאל שכינת עוזנו, הרחמן ישלח ברכה רווחה והצלחה בכל מעשה ידינו, הָרַחֲמָן הוּא יִפְתַּח לָנוּ אֶת יָדוֹ הָרְחָבָה. הרחמן הוא יפתח ליבנו ולב בנינו לתלמוד תורתו: הרחמן יגדלם לעבודתו וליראתו. הרחמן ישלח רפואה שלימה לכלל חולי עמו בית ישראל.
אורח מוסיף : הרחמן יברך בעל הבית הזה. הרחמן יישר אורחותיו, הרחמן יצליח את דרכיו, הרחמן מכל צרה ונזק יצילהו
מַגְדִּיל יְשוּעוֹת מַלְכּוֹ, וְעוֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ, לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם: כְּפִירִים רָשׁוּ וְרָעֵבוּ, וְדוֹרְשֵׁי יְיָ לא יַחְסְרוּ כָל טוֹב: הוֹדוּ לַיי כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: בָּרוּךְ הָאֵל הַמוֹשִׁיעַ.
מַה שֶּׁאָכַלְנוּ יִהְיֶה לְשָׂבעָה. (אָמֵן). וּמַה שֶּׁשָּׁתִינוּ יִהְיֶה לִרְפוּאָה. (אָמֵן). וּמַה שֶּׁהוֹתַרְנוּ יִהְיֶה לִבְרָכָה. (אָמֵן). כְּדִכְתִּיב וַיִּתֵּן לִפְנֵיהֶם וַיֹּאכְלוּ וַיּוֹתִרוּ כִּדְבַר יְיָ: בְּרוּכִים אַתֶּם לַייָ עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ: בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּייָ וְהָיָה יְיָ מִבְטַחוֹ: יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם: חִזְקוּ וְיַאֲמֵץ לְבַבְכֶם כָּל הַמְיַחֲלִים לַייָ: בִּטְחוּ בַייָ עֲדֵי עַד כִּי בְיָהּ יְיָ צוּר עוֹלָמִים: וְהַבּוֹטֵחַ בַּייָ חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ.