חפיסת שוקולד פרה חלב של עלית, במשקל 100 גרם, נמכרה בחנויות השכונתיות במחיר ממוצע של 5.21 שקלים בספטמבר 2022. באוגוסט 2026 כבר הגיע המחיר ל-9.26 שקלים, עלייה של 77.9%. זו אחת הדוגמאות הבולטות להתייקרות מוצרי המזון בישראל בשנים האחרונות, כפי שעולה ממחקר שערכו פרופ' איתי אטר והדוקטורנטית עדי עומר מאוניברסיטת תל אביב.
ההתייקרות המטורפת בסופר
גם מוצרים אחרים התייקרו: קפה נמס טייסטר'ס צ'ויס, במשקל 200 גרם, עלה מ-31.40 ל-39.60 שקלים, ובורקס הגבינה של מעדנות, במשקל 800 גרם, התייקר מ-19.15 ל-25.07 שקלים. המחקר בחן סל קבוע של 80 מוצרי מזון פופולריים, על בסיס נתוני מערכת פרייסז ומחירים חודשיים ממוצעים לאחר הנחות בכ-700 חנויות.
מהנתונים עולה כי בין ספטמבר 2022 לאוגוסט 2026 עלו מחירי המוצרים בחנויות השכונתיות ב-19.6%, באתרים המקוונים ב־19% וברשתות הדיסקאונט ב-14.5%. מדובר בקצב התייקרות מהיר בהרבה מזה שנרשם בארבע השנים שקדמו לכך, אז הסתכמו העליות ב-4.3% בחנויות השכונתיות, ב-4.1% באונליין וב-2.8% ברשתות הדיסקאונט.
גם ההוצאה על סל קניות ברשתות השיווק גדלה באופן ניכר. בשופרסל דיל התייקר הסל שנבדק ב-231 שקלים בארבע השנים האחרונות, לעומת שישה שקלים בלבד בתקופה הקודמת. בשופרסל אונליין נרשמה עלייה של 247 שקלים, ובסניפי הדיסקאונט של ויקטורי התייקר הסל ב-160 שקלים, לעומת 12 שקלים בארבע השנים שקדמו לכך.
הנתונים ממחישים כי ההתייקרות אינה מתמקדת במוצר בודד, אלא באה לידי ביטוי במגוון מוצרים ובערוצי הקנייה השונים. לפי המחקר, עליית המע"מ והתייקרות הארנונה, המים, החשמל והדלק נמנות עם הגורמים שעשויים להסביר חלק מעליית המחירים. עם זאת, בתקופה הנבדקת התחזק השקל ומדד מחירי המזון העולמי ירד מאז השיא שאליו הגיע ב-2022, מגמות שהיו אמורות למתן את ההתייקרות. החוקרים מציינים כי עלויות הייצור והיבוא אינן מסבירות לבדן את מלוא העלייה במחירים.