הפנסיה של העובדים בישראל עשויה להשתנות: לפי הצעה חדשה, עובדים לא יחויבו להפריש חלק משכרם לפנסיה עד גיל 40. מאחורי ההצעה עומדים פרופ' אבי שמחון, היועץ הכלכלי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ואברהם זופניק, שטוענים כי דווקא בשנים שבהן ההכנסה עדיין נמוכה וההוצאות על משפחה, ילדים ודיור גבוהות במיוחד, אין הצדקה לחייב את העובדים להפריש את מלוא חלקם לחיסכון עתידי.
ההצעה שעלולה לשנות את הפנסיה בישראל
כיום מופרשים לפנסיה 18.5% מהשכר המבוטח: 6% על חשבון העובד, 6.5% על חשבון המעסיק ו-6% נוספים שמיועדים לפיצויים. לפי ההצעה, חלקו של המעסיק יישאר כפי שהוא, אך העובד לא יחויב להפריש את חלקו עד גיל 40. מי שירצה להמשיך לחסוך גם לפני גיל זה יוכל לעשות זאת מרצונו. המשמעות המיידית מבחינת העובדים היא תוספת של כ-500 שקל נטו בחודש להכנסה הפנויה.
אוהבים אוכל טוב? הצטרפו עכשיו לקבוצת הוואטסאפ שלנו
הסיבה להצעה היא הפער בין ההכנסה בשנות העבודה הראשונות לבין ההוצאות בתקופה הזו. לפי המחקר שעליו מבוססת ההצעה, השכר עולה לאורך שנות הקריירה, בעוד שבגילים 25 עד 40 עובדים רבים מתמודדים עם הוצאות משמעותיות על רכישת דירה, משכנתה וגידול ילדים. במקביל, החישובים שנעשו במחקר מצביעים על כך שבתרחיש הנוכחי הקצבה הצפויה בגיל הפרישה גבוהה יחסית לשכר שממנו העובדים חיים לאורך חלק ניכר מחייהם.
אבל יש גם מחיר: ביטול ההפרשה של העובד עד גיל 40 יקטין את הקצבה העתידית. לפי החישוב, הפנסיה החודשית הממוצעת נטו צפויה לרדת מ-16.6 אלף שקל ל-14.8 אלף שקל, ויחס התחלופה הממוצע ירד מ-1.09 ל-0.97. עם זאת, בשלושת חמישוני השכר הנמוכים יחס התחלופה יישאר מעל 1 גם לאחר השינוי, כלומר ההכנסה הפנסיונית צפויה להיות דומה לשכר נטו ערב הפרישה או גבוהה ממנו.
ההצעה מבקשת למעשה לשנות את האופן שבו מתחלק החיסכון לאורך החיים: פחות כסף ייחסך בשנים שבהן ההכנסה הפנויה נמוכה והצרכים המשפחתיים גדולים, ויותר כסף יישאר בידי העובדים באותה תקופה. במקביל, החיסכון של המעסיק יימשך והעובדים יוכלו לבחור להמשיך להפריש בעצמם. מחברי המחקר מדגישים כי מדובר בתחזיות המבוססות על הנחות לגבי השכר, התשואות וגיל הפרישה, ולכן התוצאה בפועל עשויה להשתנות בעתיד.