מלחמת עם כלביא: ההישגים הדרמטיים של ישראל באיראן מרימים את הראש לאזרחים, ומאחורי ההישגים מסתתרות הוצאות חריגות במיוחד. לפי תא"ל (במיל') רו"ח ראם עמינח, העלות הישירה של המלחמה שנפתחה עם איראן לפני כשבוע היא יותר מ-10 מיליארד שקלים. עמינח כיהן יועץ הכספי לרמטכ"ל, ראש אגף התקציבים במשרד הביטחון וראש המערך הכלכלי בצה"ל; והחישוב שלו לא כולל עלויות הנלוות כמו נזקים מטילים, פגיעות בתשתיות או השבתת המשק.
-
עוד באותו נושאעמית סגל מסביר: איך נשמר סוד התקיפה באיראן?
18/06/25 18:13
הוצאות הגנה: 4.5 מיליארד, הוצאות התקפה: 4 מיליארד, הוצאות נוספות: 2 מיליארד
עמינח מבצע הבחנה בין הוצאות הגנתיות להתקפיות. בתחום ההגנה, הוא מתייחס בעיקר לעלות מיירטי חץ 3, שמוערכת בכשלושה מיליון דולר ליחידה, ועלות מיירטים נוספים כמו חץ 2, קלע דוד וכיפת ברזל; וכן ולימי מילואים שגויסו במיוחד עקב העימות עם איראן, המוערכים בעלות של כ-100 מיליון שקלים ליום. עמינח מעריך כי מרכיבי ההגנה בלבד חצו את ה-4.5 מיליארד שקלים.
תא"ל (במיל') רו"ח ראם עמינח צילום: באדיבות המצולם
בחלק ההתקפי, ההוצאה כוללת כ-20 אלף שעות טיסה של מטוסי חיל האוויר שכל אחת מהן עולה כ-25 אלף דולר בממוצע, וכן שימוש בכאלף חימושים מונחים שמוערכים בכחצי מיליון דולר ליחידה. לפי עמינח, שעות הטיסה עולות לכדי 2 מיליארד שקלים, וכך גם עלות החימושים. סך הכל עוד 4 מיליארד שקלים.
"ההוצאה חצתה את 10 מיליארד שקלים. תקציב הביטחון של 2025 יכול להגיע ל-200 מיליארד שקלים"
סיכום של העלויות המרכזיות מביא אותנו לאיזור של 8.5 מיליארד שקלים, אליהם מוסיף עמינח עוד 2 מיליארד שקלים מהוצאות שונות. הרכיבים הנוספים הם מל"טים ורכיבים אחרים שמהווים יחד נתח משמעותי ומצטברים לסכום גבוה. "אפשר לקבוע בבירור שההוצאה חצתה את 10 מיליארד שקלים", מסכם עמינח.
לאן לוקחות אותנו ההוצאות האלה מבחינת תקציב הביטחון?
"תקציב מלחמת חרבות ברזל משבעה באוקטובר עד היום עומד על בערך 170 מיליארד שקלים. תקציב הביטחון ברוטו ערב המלחמה היה 85 מיליארד, בשנה שעברה הוא הגיע ל-172 מיליארד. בחוק התקציב של השנה נקבע תקציב הביטחון על 135 מיליארד. ברגע שנכנסנו למרכבות גדעון הוא קפץ ל-160. אחרי המבצע הזה, תקציב ביטחון של 2025 יכול להגיע ל-200 מיליארד שקלים".
יירוטי לייזר? "זה גאוני אבל אנחנו רק בתחילת התהליך"
אחד הדברים שמדברים עליהם רבות בהקשר של הוזלת העלויות היא מערכת הלייזר שתוכל ליירט איומים בכמה שקלים. זה משהו שיכול להשפיע על תקציב הביטחון?
"זה גאוני, זה הפתרון הנכון ולשם אנחנו הולכים, אבל קצב הפיתוח לא מהיר", אומר עמינח. "בשלב הראשון הלייזר יענה על דברים קטנים כמו כטב"מים, רחפנים ומל"טים; בשלב הבא על טילים קטנים, רקטות ודברים כאלה; ובשלב הסופי על דברים רציניים כמו טילים בליסטיים. אנחנו רק בתחילת התהליך, אולי עוד 20 שנה נגיע ליכולות יירוט של טילים בליסטיים כמו שיורים עלינו כרגע. כדי שזה יקרה הפיתוח צריך להשתפר וכמות המערכות שתפוזר צריכה לעלות דרמטית".
מערכת הלייזר בפעולה. עדיין בחיתולים צילום: אגף דוברות והסברה, משרד הביטחון
"גם אם זה היה עולה פי שלוש הייתי אומר שזה שווה"
לסיכום, עמינח קובע כי "המלחמה באיראן שווה כל מחיר שנשלם. גם אם זה היה עולה פי שלוש הייתי אומר שזה שווה. אין פה בכלל שאלה של כסף, אתה חייב לעשות את זה. סכום הכסף הוא לא מה שאמור להכריע את האירוע. יש פה מלחמה גם בין כלכלות ולא רק בין צבאות, אתה יכול להיות מדינה חלשה בדרום אמריקה או בדרום מזרח אסיה אבל אתה לא יכול להיות מדינה חלשה במזרח התיכון. צריך לנהל פה מערכת ביטחונית חזקה וכדי לעשות את זה אתה צריך להיות מדינה לא ענייה. המבצע הזה חריג, התקציב שלו חריג מאוד, אבל גם התוצאות שלו חריגות".
תקיפת כור גרעיני לא פעיל באראכ: