איך מחושבים הזמנים

זה כמעט תמיד לא טעות - לא אצלנו ולא שם. שלוש סיבות אפשריות:

• נקודה שונה בתוך היישוב. אנחנו מחשבים לפי נקודת ייחוס אחת ליישוב; לוח של בית כנסת מסוים עשוי להיות מחושב לפי השכונה שלו. בעיר הררית הפרש של 200 מטר בגובה מזיז את השקיעה בדקה.
• שיטה שונה. לוחות שונים נוקטים שיטות שונות באותה מידה. למשל, יש לוחות שמחשבים את השקיעה מגובה פני הים ולא מגובה העיר; ההפרש בירושלים הוא כשש דקות.
• מנהג דקות שונה. ברירת המחדל להדלקת נרות היא 30 דקות לפני השקיעה אצלנו ואצל חלק מהלוחות, ופחות מכך אצל אחרים.

כשההפרש גדול מכמה דקות - כתבו לנו. זה בדיוק סוג הדבר שאנחנו רוצים לבדוק.

כי זה מנהג ולא חישוב. ההלכה מחייבת להדליק נרות לפני השקיעה, והשאלה כמה זמן לפניה נענתה במקומות שונים בצורה שונה, לרוב לפני מאה שנה ויותר.

זו הסיבה שאפשר למצוא שני יישובים שכנים עם הפרש של כמעט 20 דקות בזמן ההדלקה, למרות שהשקיעה בהם כמעט זהה. פתח תקוה ובני ברק הן דוגמה מוכרת.

צפוי. אנחנו מציגים את השקיעה עם גובה היישוב, אבל מחשבים את השעות הזמניות מגובה פני הים - כמו רוב הלוחות.

לכן אם תיקחו את הזריחה והשקיעה שעל המסך, תחסרו ותחלקו ל־12, תקבלו שעה זמנית ארוכה במקצת מזו שאנחנו משתמשים בה, וסוף זמן קריאת שמע יצא לכם מאוחר בדקה. אלה שני בסיסים שונים, במכוון.

בנוסף, כל הזמנים מעוגלים לכיוון המחמיר ולא נחתכים, מה שיכול להוסיף עוד דקה.

כי יש שתי שיטות לשאלה מתי היום ההלכתי מתחיל.

לשיטת הגר״א היום מתחיל בזריחה ונגמר בשקיעה, וסוף זמן קריאת שמע הוא שלוש שעות זמניות מהזריחה. לשיטת המגן אברהם היום מתחיל בעלות השחר ונגמר בצאת הכוכבים - מסגרת רחבה יותר, ולכן שעה זמנית ארוכה יותר וסוף זמן מוקדם יותר.

ההפרש בישראל הוא בין 30 ל־40 דקות. אנחנו מציגים את שניהם ומסמנים כל אחד בשמו.

שני זמנים שונים, ולשניהם קוראים לפעמים "צאת הכוכבים" - ומכאן הבלבול.

צאת הכוכבים היומי - כ־20 דקות אחרי השקיעה. זה הזמן שממנו מתפללים ערבית וקוראים קריאת שמע של הלילה בימי חול, וזמן סיום התעניות הרגילות.

יציאת השבת - כ־33 דקות אחרי השקיעה. זמן מחמיר יותר, של שלושה כוכבים קטנים, שנועד לסיום שבת ויום כיפור.

בעמוד השבת מופיע הזמן השני, ובעמוד זמני היום של יום חול - הראשון. הם מסומנים בשמות שונים בכוונה.

נכון, וזו מגבלה אמיתית שחשוב להכיר. החישוב האסטרונומי נותן את הרגע שבו השמש חוצה את קו האופק התיאורטי - האופק החלק, כמו בים. הוא לא יודע מה יש בפועל בין המתבונן לאופק.

ביישובים שמוקפים הרים - עמק בית שאן, בקעת הירדן, מערב ים המלח וחלק מיישובי ההר - השמש נעלמת מאחורי הרכס מוקדם יותר. אין דרך לחשב את זה מקואורדינטות; זה דורש מדידה טופוגרפית של האופק בכל נקודה.

אם אתם ביישוב כזה: הדליקו נרות לפי השקיעה שאתם רואים בעיניים, ולא לפי המספר שבעמוד, ובשאלה מעשית התייעצו עם רב המקום שמכיר את התנאים.

יש לנו 1,298 יישובים, מהערים הגדולות ועד מושבים וקיבוצים קטנים. אם היישוב שלכם באמת חסר - כתבו לנו ונוסיף אותו.

בינתיים, בכל עמוד יש רשימת יישובים סמוכים עד 40 ק״מ עם המרחק. הפרש של 10 ק״מ מצפון לדרום כמעט לא משפיע על השקיעה; הפרש ממערב למזרח משפיע יותר - כדקה לכל 20 ק״מ. יישוב סמוך ממזרח או ממערב יהיה קרוב מאוד לזמנים שלכם.

ההלכה לא מודדת את היום בשעות שעון אלא בשעות שמתחלקות שווה בשווה לאורך היום. לוקחים את הזמן מהזריחה עד השקיעה ומחלקים ל־12; כל חלק כזה הוא שעה זמנית.

בשיא הקיץ בישראל היום נמשך כ־14 שעות, ולכן שעה זמנית היא כ־70 דקות. בשיא החורף הוא כ־10 שעות, ושעה זמנית היא כ־51 דקות. לכן סוף זמן קריאת שמע "זז" לאורך השנה גם ביחס לזריחה, ולא רק ביחס לשעון.

יש לנו יישובים גם מחוץ לישראל, והחישוב האסטרונומי נכון בהם בדיוק כמו בישראל. בנוסף, הלוח העברי שלנו מבחין בין ארץ ישראל לחו״ל לעניין יום טוב שני.

שתי הסתייגויות. ראשית, מנהגי הדלקת הנרות בחו״ל מגוונים מאוד ולא תמיד ידועים לנו; בדקו מול הקהילה. שנית, בקווי רוחב גבוהים - לונדון, מוסקבה, סקנדינביה - בקיץ השמש אינה יורדת מתחת לאופק מספיק עמוק, וזמנים שמוגדרים במעלות יכולים לצאת מאוחרים מאוד או לא להתקיים כלל. במקומות האלה יש הכרעות הלכתיות מיוחדות, ואנחנו ממליצים ללכת לפי לוח הקהילה המקומית.

הכול מטופל אוטומטית - השעות מוצגות בשעון המקומי הנכון של אותו יום.

נקודה שראויה לתשומת לב: בישראל שעון הקיץ מתחיל ביום שישי, כלומר בדיוק ביום שבו מחושבת הדלקת הנרות. בדקנו את המעבר הזה במיוחד, על פני כמה שנים קדימה, וכן את מעברי השעון בכל אזורי הזמן שבהם יש לנו יישובים.

החישוב האסטרונומי עצמו מדויק למקומות בישראל בפחות מדקה.

מה שיכול להזיז דקה או שתיים הוא לא האסטרונומיה אלא הנתונים והשיטה: נקודת הייחוס שנבחרה ליישוב, הגובה שרשום לו, ושיטות החישוב שתוארו למעלה. זה גם הגבול האמיתי של הדיוק - לוח שמחושב ליישוב שלם לא יכול להיות מדויק יותר מהפרש הגבהים בתוך אותו יישוב.

כדי לוודא שאין סטיות חריגות מעבר לזה, יישרנו את המנוע מול לוחות מוכרים בישראל ובדקנו אותו על אלפי שבתות לאורך שנים.

הלוח מיועד לשימוש יומיומי, והשיטות שאנחנו נוקטים הן המקובלות בלוחות הזמנים בישראל.

עם זאת - כמו בכל לוח - בשאלה גבולית יש להתייעץ עם מורה הוראה. למשל: ברית מילה או פדיון הבן סמוך לשקיעה, ספק בזמן הדלקת נרות בערב חג, סיום תענית, מקום שהאופק בו חסום, או כל מצב שבו הפרש של דקות קובע.

ובכל מקרה, במצב של ספק - השעה שאתם רואים בשמיים קודמת למספר שעל המסך.