גירושין ברבנות או בבית משפט: מה כדאי לגבר ומה כדאי לאישה

אחת השאלות הראשונות שעולות כשזוג מחליט להיפרד היא איפה יתנהל ההליך. בישראל יש שתי ערכאות שמוסמכות לדון בענייני גירושין: בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה. הבחירה ביניהן היא לא עניין טכני. היא יכולה להשפיע על חלוקת הרכוש, על זמני השהות עם הילדים, על גובה המזונות ויכולים להיות פערים עצומים. לכן חשוב להבין איך הבחירה נקבעת ומה מתאים לכל צד.

מה זה מרוץ הסמכויות?

לפי החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, לפני שמגישים תביעה בענייני משפחה יש להגיש בקשה ליישוב סכסוך. מדובר על הליך שבמסגרתו הצדדים מוזמנים לפגישה עם עובדת סוציאלית שמטרתה לנסות לפתור את הסכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט ובין הדין הרבני.

כאן נכנס היתרון של מי שפותח ראשון. לאחר 60 יום מהגשת הבקשה ליישוב סכסוך מי שפתח את הבקשה מקבל 15 ימים של יתרון שבהם רק הוא יכול להגיש תביעות. רק אחר כך גם הצד השני יכול להגיש תביעות. בפועל, מי שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך ראשון הוא זה שבוחר באיזו ערכאה ינוהל ההליך.

זה מרוץ של ממש, כי לכל אחד מבני הזוג יכולה להיות עדיפות לערכאה אחרת. מי שמבין שבית הדין הרבני עדיף לו ירצה להגיע אליו ראשון, ובן הזוג השני, שמעדיף את בית המשפט, ינסה להקדים אותו. מי שממתין ומשאיר לצד השני לפתוח את ההליך עלול לגלות שהזירה כבר נקבעה עבורו, כי ברגע שהוגשה תביעה בערכאה מסוימת אי אפשר להגיש תביעה על אותו נושא לערכאה האחרת.

יש לפתיחה הראשונה עוד יתרון: כשפותחים בקשה ליישוב סכסוך בבית המשפט לענייני משפחה, לפי העיקרון של "משפחה אחת, שופט אחד", יודעים כבר בשלב הזה איזה שופט ידון בתיק. זה מידע אסטרטגי שיכול להשפיע על ההחלטות הבאות.

מה רק בית הדין הרבני יכול לעשות

יש נושאים שנמצאים בסמכותו הבלעדית של בית הדין הרבני, ולא משנה מי הגיש ראשון:

• הגט עצמו. נישואין וגירושין של יהודים בישראל נעשים לפי דין תורה, ורק בית הדין הרבני מוסמך לסדר גט כלומר לערוך את טקס הגירושין עצמו שמאותו רגע הצדדים גרושים זה מזה.

• תביעת כתובה. רק בית הדין הרבני דן בחיוב לפי שטר הכתובה לקריאה בהרחבה על תביעת כתובה.

כלומר, גם זוג שינהל את כל הסכסוך הכספי ובנושאי ההורות בבית המשפט לענייני משפחה יגיע בסוף לבית הדין הרבני לצורך הגט.

לבית הדין הרבני אפשר "לכרוך" את הנושאים האחרים

אם מי שפתח את התיק ראשון מעדיף לנהל את התביעות בבית הדין הרבני, עליו להגיש תביעת גירושין ולכרוך אליה נושאים נוספים שקשורים לגירושין, וכך לקבוע שהם יידונו בפני בית הדין ולא בבית המשפט: העיקריים שבהם הם מזונות ילדים (כמה האב ישלם לאם), חלוקת זמני השהות הילדים עם ההורים (נקרא פעם משמורת) ואת נושאי הרכוש, למשל חלוקת הדירה, החסכונות, הזכויות הסוציאליות, העסקים, האופציות והחובות.

אם לא כורכים, דנים בבית המשפט לענייני משפחה

כשהנושאים לא נכרכו כדין לבית הדין הרבני, או כשהצד השני הקדים והגיש תביעות לבית המשפט לענייני משפחה, הנושאים האלה יתבררו שם. בית המשפט לענייני משפחה דן במזונות, בזמני שהות וברכוש. במצב כזה נוצר פיצול: הגט והכתובה נשארים ברבני, ושאר הסכסוך מתנהל בבית המשפט.

הסטריאוטיפ לא נכון

רווחת האמונה שבית הדין הרבני "טוב לגברים" ובית המשפט לענייני משפחה "טוב לנשים". בפועל, זו הכללה שלא מחזיקה. יש לא מעט מצבים שבהם דווקא האישה תרוויח מהליך ברבני, ויש מצבים שבהם הגבר ירוויח מהליך בבית המשפט. ההחלטה צריכה להתקבל לפי מכלול השיקולים בתיק: מה חשוב לכל צד, איך נראה הרכוש, מה המצב עם הילדים, מה ההכנסות של כל אחד מההורים והאם יש עניינים ספציפיים לגבי אותו זוג שבמקרה שלהם עדיף במקום מסויים באופן מובהק.

מתי עדיף לגבר בבית הדין הרבני: דוגמאות

דירה שנקנתה לפני הנישואין ורשומה על שמו. בבית הדין הרבני הנטייה היא לקבוע שהדירה שייכת לו, גם אם שופצה בכספים משותפים. בבית המשפט לענייני משפחה האשה יכולה לטעון לשיתוף ספציפי בדירה.

אופציות שעוד לא ניתן לממש. בבית הדין הרבני מחלקים רק את מה שכבר הבשיל ושווה כסף ביום הקרע. בבית המשפט לענייני משפחה כל חבילת האופציות שהוענקה במהלך הנישואין יכולה להיחשב רכוש משותף. מי שמחזיק באופציות ירוויח בדרך כלל מהליך ברבני.

מוניטין ופערי כושר השתכרות. בית הדין הרבני לא נוטה לחלק אותם, כי הוא רואה בהם כישרון אישי. בבית המשפט לענייני משפחה הם יכולים להיכלל באיזון המשאבים. בעל חברה, בעל מוניטין מקצועי או מי שמשתכר הרבה יותר מבת זוגו, ימצא לרוב את בית הדין הרבני נוח יותר.

חוות דעת של מומחה. בבית הדין הרבני, כפי שיוסבר בהמשך בהרחבה, קשה יותר לנהל הליך מסודר להתנגדות לחוות דעת של מומחה, ובית הדין נוטה יותר לאמץ אוטומטית את מה שהמומחה קבע, לולי שיוצגו לו ראיות משמעותיות ללקויות בחוות הדעת של המומחה וכד'. זה הוא יתרון למי שחוות הדעת נוחה לו.

זמן. תביעות רכוש ברבני נמשכות לרוב יותר זמן. מי שמעוניין בהליך ארוך יותר עשוי להעדיף את בית הדין.

בגידה של האישה. בגידה יכולה להוביל לחיוב בגט בלי תשלום כתובה. עם זאת, חשוב לדעת שלפי הלכת בג"ץ היא משפיעה רק על הגט והכתובה, ולא על חלוקת הרכוש.

שלום בית ולחלופין גירושין. גבר שחושש מתביעת כתובה יכול להגיש תביעת שלום בית ולחלופין גירושין, ולכרוך אליה את הרכוש. אם האישה דוחה את שלום הבית, קל יותר לטעון שהיא זו שמבקשת להתגרש, והסיכון לחיוב בכתובה יורד. בתי הדין אישרו כריכה כזו ודחו את הטענה שהתביעה אינה כנה.

אין חובה להגיש כתב הגנה. בבית הדין הרבני אפשר להגיע לדיון בלי לחשוף מראש את קו ההגנה. זה יתרון שנכון גם לאישה.

הסיכון לגבר ברבני: מי שמגיע לבית הדין ללא עילת גירושין טובה חשוף לתביעת כתובה. גם גבר שעזב את הבית עלול להיחשב אחראי לפירוק הנישואין.

מתי עדיף לאישה בבית הדין הרבני: דוגמאות

זמני שהות. בית הדין הרבני מחיל ביתר שאת את חזקת הגיל הרך, כלומר את ההנחה שילדים צעירים צריכים להיות אצל האם, ולעתים עד גיל מבוגר יותר של הילדים, במיוחד כשמדובר בבנות. אישה שמבקשת שהילדים יהיו אצלה רוב הזמן תמצא לרוב את בית הדין נוח יותר.

מזונות ילדים. בית הדין הרבני כמעט לא מיישם את בע"מ 919/15, שקבעה חלוקה של מזונות הילדים בין שני ההורים מעל גיל 6. ברבני האב משלם מזונות מדין תורה, גם כשהילדים שוהים אצלו זמן רב וגם כשהאם משתכרת יותר ממנו. לכן, מבחינת מזונות ילדים, לאישה עדיף בדרך כלל להגיש את התביעה בבית הדין הרבני.

כתובה. תביעת כתובה בכל אופן נדונה רק ברבני. בעיקרון הבעל חייב בכתובה אלא אם כן הוכח אחרת, במיוחד אם יש חיזוק כמו עילה, בעיקר כשהבעל "מרד" או גרם לגירושין, רק שם אפשר לקבל אותה.

מזונות אישה ומדור ספציפי. לצד תביעת שלום בית אפשר לבקש מבית הדין מדור ספציפי. הסעד הזה מונע את מכירת הבית ומנטרל בפועל תביעה לפירוק שיתוף, והוא נפוץ ומוכר בעיקר בבית הדין הרבני.

מתי עדיף לגבר בבית המשפט לענייני משפחה: דוגמאות

זמני שהות שווים. בית המשפט לענייני משפחה הולך בשנים האחרונות לכיוון של אחריות הורית משותפת ובוחן ברצינות זמני שהות שווים. גבר שמתכוון להיות הורה פעיל באותה מידה כמו האם ימצא שם לרוב הקשבה רבה יותר.

מזונות ילדים מעל גיל 6. בבית המשפט לענייני משפחה שני ההורים מחוייבים במזונות, לפי היחס בין ההכנסות הפנויות שלהם ולפי זמני השהות. כשזמני השהות רחבים או שווים וההכנסות דומות, ייתכן שהאב לא ישלם מזונות כלל. כשהאם משתכרת יותר, הוא עשוי אפילו לקבל ממנה מזונות. לכן, בנושא מזונות הילדים, לגבר עדיף בדרך כלל לפתוח בבית המשפט.

שיתוף ספציפי בנכס שרשום על האישה. גבר שרוצה לטעון שנכס הרשום על שם אשתו הוא נכס משותף, ימצא את בית המשפט פתוח יותר לטענה הזו.

מתי עדיף לאישה בבית המשפט לענייני משפחה: דוגמאות

שיתוף ספציפי בדירה אשר רשומה על הבעל. למשל דירה מלפני הנישואין שבני הזוג שיפצו וגרו בה יחד שנים, או ירושה שהתערבבה בכספי המשפחה.

אופציות, מוניטין ופערי קריירה. זו תמונת הראי של הגבר. בבית המשפט האופציות יכולות להתחלק במלואן, ופער כושר ההשתכרות "נכסי קריירה" יכול להיכלל באיזון המשאבים.

גילוי מלא של הנתונים הכלכליים. בבית המשפט יש חובה לצרף מסמכים כבר בפתיחת ההליך, יש הרצאת פרטים ותצהירים, ומי שמסתיר נכסים נענש. זה מתאים במיוחד כשהבעל מחזיק את המידע הכלכלי, או כשיש הכנסות לא מדווחות שדורשות חקירה כלכלית.

צירוף צדדים שלישיים. כאשר נכסים רשומים על שם בני משפחה של הבעל או על שם חברה, אפשר לצרף אותם להליך רק בבית המשפט לענייני משפחה.

תקיפת חוות דעת של מומחה. בבית המשפט ניתן לחקור את המומחה ולתקוף את חוות דעתו באופן מלא, תוך שהליך זה מוסדר ע"פ סדר דין מיוחד ב"תקנות סדר הדין האזרחי" - ספר החוקים על פיו פועלים בתי המשפט. בבית הדין הרבני לעומת זאת, כאמור לעיל, תקנות סדר האזרחי אינן חלות, וספר החוקים הקובע בערכאה זו את כללי המשחק הינו "תקנות הדיון" בבתי הדין הרבניים, ובהן לא נקבע הליך מוסדר לחקירת מומחה.

בגידה של האישה. בבית המשפט לענייני משפחה בגידה לא משפיעה על מה השופט יחשוב על האישה מבחינת נושאי רכוש ומזונות, ויש פסיקה ברורה ורבה בעניין.

כל ערכאה דורשת הכנה אחרת

מעבר לדין עצמו, יש הבדל באופי ההליך. בבית הדין הרבני הצדדים מדברים בעצמם כבר מתחילת הדיון, ולכן לקוח שמתקשה להסביר את עצמו או להתמודד בלחץ הוא שיקול נגד רבני. בבית המשפט לענייני משפחה העבודה נשענת בעיקר על כתבי טענות, תצהירים ומסמכים, והדיון מובנה יותר ומנוהל על ידי עורכי הדין. בבית הדין הרבני יש גם אפשרות לשכור את שירותיו של טוען רבני ולא רק עורך דין. טוען רבני הוא מקצוע עם הסמכה ורישיון אשר מאפשר להם בין היתר לייצג גברים ונשים בהליכי גירושין אשר מתנהלים בבית הדין הרבני ומבוססים לא רק על החוק אלא גם על ההלכות הדתיות.

סיכום

הבחירה בין בית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה היא אחת ההחלטות האסטרטגיות החשובות בהליך הגירושין. היא לא נקבעת לפי מין כשלעצמו, אלא לפי הנתונים של כל תיק: ההסדר ההורי הרצוי, רמות ההכנסה, סוגי הנכסים והיכולת של הלקוח להתמודד עם כל אחת מהערכאות. ומכיוון שמי שמגיש ראשון בקשה ליישוב סכסוך מקבל חלון זמן שבו רק הוא יכול להגיש תביעות, כדאי לבחון את השאלה מוקדם, לפני שהצד השני קובע את הזירה.

עו"ד נאור גלמור הוא עורך דין לענייני משפחה וגירושין, בעל משרד פעיל בתל אביב ומייצג נשים וגברים כאחד בבתי המשפט לענייני משפחה ובבתי הדין הרבניים בהצלחה רבה.

טו"ר חיים מרקובסקי הוא טוען רבני מוסמך, אשר עוסק בענייני משפחה, מעמד אישי וייצוג בהליכי בוררות בממונות, פועל רבות בבתי הדין הרבניים בכל הארץ, מייצג נשים וגברים וכמו כן משתף פעולה עם עורכי דין בתיקים אשר מתנהלים בבתי הדין הרבניים.