רון שמעוני מסביר: מה עושים כשהילד משתולל בבית הספר?

כהורים, מרביתנו מכירים את הרגע הזה. רגע שבו הטלפון מבית הספר או מהגן מצלצל; שנייה אחת של קפיצה בלב. אולי הילד לא מרגיש טוב? אולי קרה משהו? אולם ישנם הורים שיודעים כי שיחת הטלפון הזו נובעת מסיבה אחרת: "הילד שלכם השתולל היום בכיתה".

זה רגע שמערער אותנו. מצד אחד, אנחנו יודעים מי הילד שלנו בבית. אנחנו יודעים עד כמה הוא יכול להיות מדהים ונאהב. מצד שני, בבית הספר אנחנו נחשפים לסיפור שונה לגמרי. התחושה נעה בין בלבול לבין מבוכה, בין דאגה לבין חוסר אונים.

פנינו לרון שמעוני המעביר הדרכות הורים אונליין ובקליניקות בת"א, פתח תקווה ורעננה, כדי להבין מה עומד מאחורי ההתנהגות הזאת, ובעיקר, מה הוא ארגז הכלים שעומד לרשותנו, ההורים.

"הטלפון מבית הספר לא נועד להאשים. הוא קריאה לשיתוף פעולה"

רון פותח דווקא מהמקום הרגשי שמוכר לכל הורה. "אני יודע כמה זה קשה לקבל טלפון כזה", הוא אומר. "אבל חשוב להבין שבית הספר לא נגדכם. זו לא ביקורת עליכם והם לא מחפשים אשמים או לגעור בכם חלילה. הם פשוט משקפים לכם משהו שהם רואים בשטח; משהו שהילד מתקשה בו באינטראקציה חברתית, בלמידה או בהתמודדות רגשית."

לדבריו, פעמים רבות הורים מספרים שההתפרצויות הללו לא קורות בבית. "כמעט תמיד יש בבית איזושהי גרסה קטנה של אותה התנהגות. היא מופיעה בעוצמה נמוכה יותר: הילד צועק כשהוא לא מקבל משהו, יוצא מהבית או הולך לחדר בזעם כשהוא ברוגז, חוטף מאחיו צעצוע בכוח. אלו הם רמזים מטרימים."

"ההתנהגות בבית הספר מתחילה בבית. זה לא אומר שזה רע, זה אומר שיש לנו כלים והשפעה"

כששאלנו את רון למה ילדים משתוללים דווקא בכיתה או בכלל במסגרת החינוכית הוא הסביר: "הכיתה היא סביבה עמוסה. היא גדושה בלחצים, ילדים רבים, רעש, משימות. ילד שמתקשה לווסת את עצמו בבית או שמתקשה לדחות סיפוקים, ייצא מאיזון הרבה יותר מהר שם. לכן השאלה הראשונה היא לא 'למה הילד עושה את זה בבית הספר', אלא 'מה הילד צריך מאיתנו בבית כדי שלא יגיע למצבי קצה שם'. אנחנו מוכרחים להבין גם שאנו כמשפחה, כבית, מכילים. הסביבה החיצונית לא סבלנית ומכילה כמונו."

רון מדגיש שהדבר האחרון שכדאי לעשות הוא להיכנס למגננה. "אל תזעמו על בית הספר. הם מציפים שקורה משהו ושהם צריכים אתכם יחד איתם. זה הזמן לשתף פעולה. ההורים ובית הספר צריכים לעבוד יחד. ברגע שמורידים את ההתנגדות ומבינים שיש פה מצוקה ולא 'חוצפה', כאן אפשר להתחיל ולחולל את השינוי."

"שינוי ההתנהגות של הילד מתחיל קודם כל בשינוי בהתנהגות שלנו"

אחד העקרונות המרכזיים שרון חוזר עליהם בכל הדרכה הורית הוא שהתגובה ההורית היא זו שמעצבת את הילד. "כמעט אף ילד לא משתנה מזה שנגיד לו להתנהג יפה. הוא משתנה מזה שאנחנו מגיבים אליו אחרת. אם ניצור שגרה אחרת בבית, תגובה אחרת להתנהגות לא רצויה, ונחזק התנהגות טובה, אז נראה שינוי בשטח."

רון מסביר שבשיחות הדרכת הורים, העבודה מתמקדת בהורים עצמם ולא בהכרח בילדים:

"אנחנו בונים ביחד תכנית שמבוססת על התגובות של ההורה. איך להגיב להתפרצות? איך להציב גבולות בלי צעקות? איך להראות שיש השלכות למעשים פסולים? איך להעצים התנהגות טובה?. מה שקורה בבית ישליך על מה שיתרחש בבית הספר".

כשניסינו לאתגר ולומר שעם בני נוער השליטה של ההורה מתערערת אף יותר הוא ענה: "ניקח באמת מקרה מאתגר יותר של נער ולא ילד. נניח והמתבגר שכבר אדון לעצמו, יוצא מהשיעור פעם אחר פעם. ואנחנו זועמים, וצועקים ומענישים. בואו נשנה תגובה רגע. במקרה הזה, אני מציע להורים להציב לו יעד הדרגתי. במקום לכעוס שהוא יצא מ-6 שיעורים, לקבוע איתו שהוא נשאר ב-3 שיעורים. זה ריאלי. וכשהוא מראה שהוא מצליח, תפרגנו לו. תנו לו תחושת הצלחה. תחשבו כמה זה מרענן לנער לקבל תגובה חיובית מכם ולא רק צעקות וכעס. הורים צריכים להבין 2 דברים: שינוי אמיתי קורה בהדרגה, ושינוי אמיתי קורה קודם כל אצלנו - ההורים".

"לפעמים בית הספר רואה מה שהורה לא מספיק מבחין בו"

רון משתף שבמקרים רבים, מסגרות החינוך מזהות דפוסים שאנחנו כהורים עלולים לפספס. "בבית יש ילד אחד או שניים-שלושה ברוב המקרים. בכיתה יש שלושים. שם, כשהקודים החברתיים מתנגשים, הקושי יוצא החוצה. אם ילד מתקשה לדחות סיפוקים בבית למשל, בכיתה זה יתפוצץ הרבה יותר מהר. הפוקוס הוא לא עליו. לכן, צריך לקחת את השיחה או השיחות מבית הספר למקום החיובי; הם נותנים לנו זווית נוספת על הילד."

לדברי רון, יש מקרים רבים שבהם ההתפרצויות בכיתה וההשתוללויות הן תוצאה של קושי רגשי או לימודי. "ייתכן והילד לא מבין חומר מסוים, או מרגיש שמציקים לו, או חווה עומס; אז הוא מגיב בהתנהגות. זה לא תמיד 'משתולל'. זו דרכו להגיד 'קשה לי'. בשיתוף עם בית הספר אפשר לאבחן מה עומד מאחורי ההתנהגות. הורים חייבים לדעת - יש לבית הספר כלים ויכולת לדייק ולעזור".

והוא מוסיף: "ולפעמים בהחלט כדאי לערב אנשי מקצוע: טיפול רגשי, ריפוי בעיסוק, מורה פרטי. כשמבינים מה שורש ההתנהגות, אפשר לתת מענה אמיתי."

האם השתוללות בכיתה היא סיבה לפנות להדרכת הורים?

רון מסביר בצורה ברורה: "כשהטלפונים מבית הספר מתחילים לחזור שוב ושוב. ובעיקר-בעיקר כשמרגישים שהשליטה נשחקת, אלו הן נורות אדומות שבהחלט מצדיקות הדרכה הורית. ויותר מזה אני אגיד שלא צריך לחכות למשבר. הדרכה יכולה לסייע גם באתגרים ה"קטנים" לכאורה. ברגע שמחזיקים את השקט והסדר לבית, משם זה יקרין גם אל עבר בית הספר".