בשבת הקרובה תקיים תנועת נאמני תורה ועבודה את "שבת חכמה מקדם" במהלכה ירצו עשרות תלמידות ותלמידי חכמים ברחבי הארץ ויעבירו שיעורים שיעסקו בתורתם של חכמים יוצאי ארצות המזרח והאיסלאם.
בין המרצות והמרצים במהלך השבת שרה ב"ק, חן ארצי סרור, פרופ' צבי זוהר, רחל עזריה, הרבנית שירה מרילי מירוויס, הרב יהודה ישרים, הרב אבינדב אבוקרט, הרב ד"ר יצחק בן דוד, הרבנית תמר וד"ר דוד ביטון ורבים נוספים.
חכם חזי כהן, עורך תוכן ראשי באתר חכימא – סיפורים ורוח מחכמי המזרח, מיוזמי הפרויקט, מספר כיצד הכל התחיל:
"אני עוסק הרבה בחכמי המזרח. הפרויקט נולד מחדש בכל פעם שפגשתי סוג של בורות מאוד עמוקה ביחס לעל חכמי המזרח, בכל פעם שראיתי שאנשים פשוט לא יודעים כלום, כולל ספרדים בעצמם. זה עורר אותי לחשוב על הפרויקט הזה ועל פרויקטים נוספים ושיתופי פעולה, שישנו את התודעה. תמיד חשבתי שלקול הספרדי יש בשורה לציבוריות הישראלית, סוג של מתינות נינוחה שמאפשרת שיח מאוד יהודי ומסורתי לצד הבנה שה"ביחד" מכתיב גם הליכה בדרך מקילה יותר. כך למשל, אנחנו נמצאים בתקופה שהמסורתיות מקבלת סוף סוף מקום ראוי במרחב הציבורי, והלימוד של תורתם של חכמי המזרח הוא חשוב משום שהם עסקו הרבה במסורתיות.
הפרויקט נולד משיחות עם שמואל שטח, מנאמני תורה ועבודה. הגענו למסקנה שיש פה תקלה מאוד גדולה שצריך לתקן. חכמי המזרח הביאו איתם סוג של מתינות דתית, משהו יותר רך, מקרב, וביקשנו בשבת הזו להביא את הפן המתון בשפה חדשה.
מה אתה חושב על הנכחת הקול של חכמי ספרד ותרבות ספרד, היום במגזר הדתי לאומי?
יש היום שינוי מאוד משמעותי לטובה. המצב נהיה טוב יותר אך עדיין ארוכה הדרך לתיקון משמעותי, במיוחד במוסדות החינוך של הציונות הדתית, ובעיקר במוסדות גבוהים – ישיבות ומדרשות. לצערי, הרבנים והרבניות חוזרים למה שהם למדו. הם לא יודעים לחפש את זה, לתרגם את זה לחיים שלנו, יש עוד הרבה עבודה, אבל אני אופטימי. דמויות הופכות להיות מוכרות יותר, ספרים נפתחים יותר ויותר והסיפור של יהדות המזרח תופס אט אט את מקומו הראוי. אבל עוד ארוכה הדרך. זה עוד ייקח שנים.
כל פרויקט כזה מוסיף עוד נדבך, עוד זווית. יש עוד פרויקטים במרחב: חכימא, החכם היומי, חכימא, סיפורים, כולנא, כי"ח ועוד. אבל הקרדיט לנאמני תורה ועבודה על שיצרו שבת ארצית לנושא חשוב זה.
השנה מדברים במהלך השבת גם אנשי רוח, תלמידי ותלמידות חכמים ממוצא אשכנזי ולא רק ספרדי. מה דעתך על כך?
אני שמח שיש נשים וגברים, רבנים ואנשי רוח, ספרדים וגם ואשכנזים ששותפים בשבת. זה חלק מתהליך של תיקון. התיקון האמיתי לא יבוא מכך זה לא נכון שאשכנזים יעסקו רק בחסידות ומזרחיים ילמדו רק את מורשת חכמי ספרד. התיקון האמיתי יבוא כשכולנו נלמד מכולנו.
התורה הספרדית רלוונטית לכלל החברה. אני חושב שיש גוונים וגווני גוונים של העיסוק במזרחיות וזה מצוין שגם אשכנזים עוסקים בזה ומביאים את נקודת המבט שלהם. צריך להבחין בין מזרחיים למזרחיות. החיבורים בין מזרחיים לאשכנזים הם טובים מאוד וכולנו מתחתנים עם כולנו אבל עכשיו הגיע הזמן לתת מקום להתרבות המזרחית ולהבין שהיא רלוונטית לכולנו.
"ברוב המדרשות והישיבות שלנו שפת לימוד התורה העיקרית היא שפה שהתפתחה באשכנז, הדמויות הנלמדות בשיעורים חיו בארצות אירופה והניגונים ברובם חסידיים", אומרת תמר ביטון, ראש מדרשת "באר" בירוחם ובאשדוד, המשתתפת אף היא בפרויקט, יחד עם בעלה, ד"ר דוד ביטון.
"במדרשות ובישיבות, הרבה יותר מצוי שיעור בכתבי הרב קוק, הרב סולוביצ'יק או ה'שפת אמת', מאשר עיסוק בתורתם של ה'בן איש חי', 'אור החיים' או ר' רפאל ברדוגו.
זכינו לחיות בדור של שינויים מהרבה בחינות, ויחד עם כניסת הקול הנשי לבתי המדרש, מתחיל תהליך מבורך של נתינת מקום גם לקול הספרדי בתורה. שבת 'חכמה מקדם' היא נקודת התחלה טובה על ציר הזמן, אך אתגר העומק לכולנו, הרבניות והמחנכים, הוא יצירת שפה דתית עשירה ומלאה יותר בבתי המדרש – בנוסחי התפילה, במנהגי הציבור, במקורות הלימוד ובדמויות ההשראה.
בדרך נרוויח מכך גם חיבור של יותר תלמידים לרוח החיה של משפחותיהם, אך בעיקר עולם התורה הוא שירוויח הזדמנות לבשורה דתית יותר עגולה, מגוונת ומקרבת".
"באופן אישי כספרדי, למרבית תורת חכמי המזרח לא היה זכר במסגרות הלימוד הציוניות דתיות בהן גדלתי. מהמזרחיות שאבנו רק פולקלור, שירים ואוכל", מספר שמואל שטח, מנכ"ל תנועת נאמני תורה ועבודה, מיוזמי הפרויקט. "אתגרה של שבת זו עבור כל אחד ואחת מאיתנו הינו להעשיר את ארון הספרים איתו גדלנו ולחבר את הציונות הדתית לעבר מפואר של תורה, דרשות, סברות והנהגה רוחנית. להחזיר עטרה ליושנה".
שבת "חכמה מקדם" תתקיים השנה ביותר מ-50 מקומות שונים בכל רחבי הארץ. לתוכנית השבת לחצו כאן