שלחתם הודעה קצרה, קיבלתם בחזרה "בסדר", ופתאום לא ברור אם הכול בסדר. כועס? פגוע? עסוק? בהודעה חסרים הטון, המבט ושפת הגוף שעוזרים להבין למה התכוון הצד השני, וקל למלא את החסר בפרשנות משלנו. במדריכים של מכון גוטמן מתארים כיצד היעדר הרמזים האלה והציפייה לזמינות מתמדת עלולים להקשות על התקשורת הזוגית.
הצעד הראשון הוא לא להניח שמילה אחת מוכיחה כעס, וגם לא לצפות לתשובה מיידית בכל רגע. ייתכן שבן או בת הזוג נמצאים בפגישה או בנסיעה. אם משהו בניסוח מטריד אתכם, אפשר לשאול בלי האשמה: "אני לא בטוח איך לקרוא את זה, הכול בסדר?". זו הזדמנות לברר את הכוונה לפני שמגיבים לפרשנות שנתנו לה.
כשהשרשור מתחמם, ההודעות מתארכות והמשפטים נעשים חדים, כדאי לעצור לפני שנשלחת עוד עקיצה. במקום "אתה תמיד מתעלם ממני", נסו להסביר מה הפריע ומה אתם צריכים. אם קשה לעשות זאת בכתב, אפשר לעבור לשיחה, אבל לא באמצעות היעלמות פתאומית או "נדבר אחר כך" שנשאר תלוי באוויר.
הודעה כמו "אני רוצה שנבין אחד את השני, ונדמה לי שזה יילך טוב יותר פנים אל פנים. נדבר הערב?" מסמנת שהנושא חשוב לכם ושבכוונתכם לחזור אליו. כדאי לקבוע זמן שמתאים לשניכם וגם לעמוד בו. ובהתכתבות היומיומית אפשר להשאיר מקום גם למשפט חם או למילת הערכה: הוואטסאפ יכול לחבר ביניכם, ולא חייב להיות המקום שבו מנסים לפתור כל מחלוקת.