"אני נשוי כבר חצי שנה באושר. לפני החתונה אשתי סיפרה לי שהיא עברה פגיעה מינית, היא מאוד פחדה שאני לא ארצה אותה בגלל זה אבל מבחינתי זה לא ממש שינה, אני אוהב אותה ולא משנה מה קרה לה (ובכלל לא באשמתה). אחרי שאנחנו נשואים חצי שנה אני רואה שלא ממש הבנתי מה זה אומר לחיות עם מישהי שעברה כזה דבר, זה מאוד משפיע עלינו בזוגיות שלנו ובמיוחד ביחסים מה אפשר לעשות? יש לציין שאני עדיין מאוד אוהב אותה ומעריך אותה".
אחת מכל שלוש נשים (או שתיים) חוותה פגיעה מינית כלשהי במהלך חייה. זה מספר מטורף. תחשבו על שלוש נשים שעולות יחד במעלית, שלוש נשים שיושבות סביב שולחן, שלוש נשים בכיתה – אחת מהן נושאת בתוכה חוויה של פגיעה כי פגיעה מינית היא אף פעם לא רק רגע אחד בעבר.
היא לא נשארת שם, היא נמשכת קדימה ויוצרת דפוסים של הגנה, של תגובות אוטומטיות, של חוויות גוף-נפש שמופיעות דווקא במקום שבו היינו רוצים ביטחון, נינוחות וקרבה. פגיעה מינית משפיעה לא רק על הנפש, אלא גם על הגוף – על הדרך שבה אדם חווה קרבה, על האופן שבו הוא מגיב למגע, על היכולת להיות בנוכחות בתוך קשר אינטימי. זה משהו מאוד פיזיולוגי. יש נשים שמרגישות שהן "מתנתקות" ברגעים אינטימיים, אחרות חוות חרדה או תחושת דריכות מתמדת. לפעמים הגוף אומר "לא", גם כשהראש יודע שאין כאן סכנה. זו תגובת הישרדות.
הפגיעה התרחשה בתוך קשר, ולכן הריפוי יהיה בתוך קשר
ובזוגיות – זה הופך להיות מטען לא מדובר, שמשפיע על שני הצדדים. לפעמים בן הזוג מרגיש שהוא הולך על ביצים, לא בטוח איך להתקרב בלי לעורר כאב. לפעמים יש תסכול הדדי – היא מרגישה שהיא מאכזבת אותו, והוא מרגיש שהוא לא מצליח להגיע אליה. והמעגל הזה – של כאב, תסכול, ריחוק – יכול להפוך למשהו שמנהל את מערכת היחסים.
אבל יש גם בשורה טובה.
איפה שהיה הפצע, שם יכול להתרחש הריפוי ומחקרים מהשנים האחרונות מראים שלמערכת יחסים בטוחה, יציבה ותומכת יש כוח לרפא. פגיעה קרתה בתוך קשר – ולכן הריפוי שלה יכול לקרות בתוך קשר. לא בצורה אוטומטית, לא ביום אחד, אבל כן בתוך תהליך שמבוסס על בחירה, סבלנות וכמובן - טיפול מקצועי.
מספר עקרונות בסיסיים בזוגיות שבה אחד מבני הזוג נפגע מינית בעבר
1.לדבר אבל לא בכוח
לפעמים הדבר הכי חשוב זה לתת מקום לשיח, אבל בלי שהשיח יהפוך להיות "סשן טיפול". לא כל רגע אינטימי חייב להיות רגע של שיחה על הפגיעה, אבל כן חשוב ליצור מרחב בטוח שבו אפשר לדבר, בלי לחץ.
2. ללמוד יחד איך עובד גוף של אישה אחרי פגיעה
להבין שמיניות היא קודם כל חוויה גופנית-רגשית, ושנשים שחוו פגיעה צריכות לפעמים יותר שליטה על המרחב שלהן. אולי זה אומר להאט את הקצב, אולי זה אומר לתת לה להוביל, אולי זה אומר שמגע שאמור להיות נעים – כרגע לא מרגיש כזה. וזה בסדר.
3. לבנות חוויות של קרבה בלי לחץ לאינטימיות מלאה
לפעמים דווקא הפסקה יזומה מיחסים יכולה להוריד את המתח וליצור מרחב שבו אפשר לבנות קרבה הדרגתית. כי מיניות היא לא רק חיבור פיזי. היא מגע, היא חיבוק, היא זמן יחד שבו שני הצדדים מרגישים בטוחים. יש בזוגיות שלכם הרבה מעבר לפגיעה והיא לא מגדירה את מי שאתם.
4. להיות שם גם עבור בן / בת הזוג שלא עברו פגיעה
זה נכון שהפגיעה היא שלה, אבל ההשפעה היא על שניכם. לפעמים גם לבן הזוג יש צורך בעיבוד רגשי – מישהו לשתף אותו בתחושות, לתת לו מקום להבין איך זה משפיע עליו. אם יש הרגשה של תקיעות, טיפול מקצועי ממישהו שמתמחה בפגיעות מיניות בזוגיות יכול לתת כלים משמעותיים להתמודדות משותפת.
5. זמן וסבלנות
זה תהליך, לא יעד – לא כל התקדמות תהיה ליניארית, לפעמים יהיה צעד קדימה ואז אחורה, וזה טבעי. הגוף לומד מחדש לבטוח, וצריך לכבד את הקצב של שניכם בתוך התהליך הזה. זה אפשרי והחיים אחרי פגיעה הם מסע, אבל הם לא גזירת גורל. ודווקא מתוך הקשר המיוחד שלכם – יש הזדמנות לריפוי אמיתי.
6. דבר אחרון, בסיס וחשוב מאוד - במידה והיא עדיין לא עושה זאת - לפנות לטיפול מקצועי. כמובן שאני ממליצה את אותו הדבר גם לך, לקבל תמיכה וליווי באתגר הזה ולהיות עטופים עם כלים מקצועיים. ובע"ה מאחלת לכם מכל הלב הצלחה גדולה ואור גדול.
בת-חן וייל היא מדריכת כלות, יועצת זוגית ומינית, מנחת סדנאות ומנהלת קהילת "להיות אישה" לנשואות טריות. לתגובות batchen10@gmail.com. להצטרפות לקבוצות הווטסאפ לנשואות צרי קשר במספר 0525445887.