"הגיעה אליי בחור שאמר לי 'אני לא יוצא עם הבנות הכי צעירות במשפחה', כי הן מפונקות", כך מספרת השדכנית שיפי שלומוביץ בפתח הראיון על אחת הדרישות ההזויות ביותר בהן נתקלה. למרות שהיא עצמה צוחקת על הקביעה הזו ומעידה על אחותה הצעירה כבעלת מוסר עבודה גבוה, היא מבינה שבעולם השידוכים הנוכחי, הכרטיסייה והתמונה הן כרטיס הביקור שקובע הכל, בין אם נרצה בכך ובין אם לא. היא מדגישה כי היא מאמינה גדולה בהיכרות עומק עם הבן אדם לפני שיוצרים לו פרופיל, ולכן היא עובדת במשרה מלאה וגובה תשלום עבור פגישות ההיכרות שלה.
את מקבלת ביקורת על שיטת העבודה שלך?
"את רוצה משהו, את משקיעה בו כסף. אם את רוצה לקנות שמלה לחג, את יכולה להוציא אלף שקל בלי להתבלבל, ופתאום כשזה מגיע לשדכנית אנשים אומרים שזה פסול". לדבריה, העבודה דורשת שעות של השקעה וחיפושים שלא תמיד נראים לעין הלקוח. לדבריה, החוזה שלה מול הלקוחות כולל תשלום של 10,000 שקלים במקרה של הצלחה בשידוך, סכום שהיא רואה כהגיוני בהתחשב בהוצאות העתק שאנשים מוציאים על חתונה ועל בעלי מקצוע אחרים.
השיחה גלשה גם לנושאים רגישים של פערים בין בני זוג, בדגש על המצב הכלכלי והרמה הדתית. כשנשאלה שלומוביץ: "איך אפשר להתגבר על פערים ברמה הדתית? הרי היום הכל לא ברור", היא הסבירה שהיא מעדיפה להיפגש עם האנשים כי אי אפשר לסכם עולם דתי בהגדרות יבשות כמו "דתי לאומי פתוח". היא מציינת כי לעיתים קושי דתי נובע מטראומות עבר או מסיטואציות של בדידות, כמו רווקים שמתקשים לשמור שבת לבדם ומשתמשים בטלפון מתוך קושי ולא מתוך רצון למרוד. מבחינתה, הקשר של האדם עם בורא עולם הוא מערכת היחסים הכי משמעותית, והיא מעריכה הרבה יותר אדם שנלחם על הקשר הזה מאשר אדם שנשאר דתי רק מתוך הרגל.
בנושא הדרישות החיצוניות והטכניות, שלומוביץ' מודה כי לכולנו יש העדפות וזה לגיטימי, אך היא מבקשת מהלקוחות שלה לצמצם את רשימת ה"חובה" לשלושה דברים מהותיים בלבד. היא חושפת בראיון כי היא עצמה התחילה עם בעלה, למרות שלא היה ה"טייפ" הקלאסי שלה מבחינת מראה.