הן אהבו אותו בכל ליבן. הן נשבעו לו, והוא להן, שהם יהיו ביחד לנצח. הם טיילו, צחקו, רבו, השלימו והקימו איתו משפחה, עד שיום אחד הוא כבר לא היה שם. לרגל יום האהבה ט"ו באב, דיברנו עם שלוש נשים שהתאלמנו בעקבות המלחמה ואיבדו את אהבת חייהן. אלו לא היו רק שיחות עצובות ושוברות לב. אלו היו שיחות על אהבה גדולה מהחיים, על אושר אמיתי ועל זוגיות בריאה. דיברנו איתן כדי להבין מה היה שם ולשאוב השראה, ויצאנו עם הרבה מאוד תקווה.
רויטל מרקוביצ'י
רויטל וארתור מרקוביצ'י היו נשואים 23 שנה. יחד הם הביאו לעולם ארבעה ילדים - נועם, סתיו, יובל, שי - וכלבה אחת. ארתור היה שוטר ששימש רכז ועדות רכש ובשבעה באוקטובר הוא עבד כשוטר במסיבת הנובה - שם נהרג מפגיעת טיל RPG לאחר שלחם במחבלים. בני הזוג הכירו באתר אינטרנט בשם "קופידון". "לדעתי היינו הזוג הראשון שהכיר דרך האתר הזה", מספרת רויטל. "היינו חברים מאוד טובים עם אהבה מאוד גדולה".
כשרויטל מדברת על ארתור, אהובה למעלה משני עשורים, היא לא מצליחה להעלים את הצער מקולה. "ארתור היה ג'נטלמן, איש של פעם", היא מספרת. "כשחזרתי מהדייט הראשון איתו אמרתי לאמא שלי שאין סיכוי שאני יוצאת איתו לעוד פגישה. מה פתאום בן אדם מסדר לי את הכיסא, פותח את הדלת. בסוף השתכנעתי ויצאתי לדייט נוסף. כשחזרתי ממנו אמרתי לאמא שלי 'זה יהיה בעלי'".
הייתם ביחד הרבה שנים. מה החזיק את הזוגיות שלכם?
"מההתחלה, עוד לפני שהקמנו משפחה, נשבענו זה לזו לנצח. גם כשהילדים הגיעו תמיד אמרנו שבסופו של דבר אנחנו נישאר אחד עם השני. היה חשוב לנו השותפות, החברות, הכנות. עשינו הכל כדי שנצליח להתגבר על כל מכשול ביחד. לארתור היה משפט שהוא היה אומר שבזכות האהבה ננצח כל מכשול. הוא היה איש של אהבה".
ארתור ורויטל מרקוביצ'י ביום חתונתם צילום: פרטי
"היה לנו כלל שאף פעם לא נפרדים בברוגז, כי אתה לא יודע מתי הפעם האחרונה שתפגוש בן אדם. אין פעם שמישהו יוצא מהבית ולא נותנים חיבוק, מילה טובה, נשיקה. גם אם קצת כואב וגם אם אתם לא מסכימים - הכל בדרכי נועם. היה לנו מנהג קבוע תיקון יום. ארתור היה עובד המון שעות ובכל זאת בסוף כל יום היינו מדברים במיטה ומסכמים את היום - נקודות חוזק, נקודות לעבוד עליהן. זה משהו שהוא מאוד חשוב. לא משנה הקשיים, הילדים, המשפחות, מי שנשאר זה את והוא לנצח".
אומרים שהרבה פעמים לומדים יותר להעריך משהו אחרי שמאבדים אותו. את מרגישה את זה?
"הערכתי אותו מאוד מאוד גם כשהוא היה פה, והוא היה מעריץ שלי. אני לא חושבת שאני מעריכה אותו יותר עכשיו. החוכמה וההצלחה של זוגיות זה לדעת להעריך כשבן אדם נמצא. כמובן שהחוסר והקושי הם בלתי ניתנים להסברה".
רויטל מספרת: "בערב שלפני שמחת תורה אירחנו חברים לארוחת ערב, וזה היה חודש לפני יום הנישואין שלנו. חברה שאלה את ארתור 'מה אתה קונה לה ליום הנישואין?', והוא אמר שהוא יציע לי שוב פעם נישואין. צחקנו על זה ואמרתי שאני צריכה לחשוב על זה. לפני שהוא יצא למסיבה, לנובה, אמרתי לו שברור שאתחתן איתו שוב. לפחות אני יודעת שהוא יצא מהבית בידיעה הזאת שהסכמתי להתחתן איתו עוד פעם".
כשאת מסתכלת במבט לאחור, יש דברים שעצבנו אותך שנראים לך פתאום מטופשים?
"אני מתפללת יום יום שיחזור לעצבן אותי".
את מסוגלת לדמיין את עצמך מתאהבת שוב?
"כרגע ממש ממש לא. זה מבחינתי משהו שמאוד מאוד קשה לחשוב עליו, לפתוח את הלב ולחשוב שיכול להיות מישהו שידע כל דבר שקשור אליי כמו שהוא ידע. אני כל הזמן אומרת שאין סיכוי. אנחנו מאמינים גדולים באהבה ומאמינים גדולים בדברים טובים, אבל כרגע הלב שבור מדי".
יש לך טיפ שהיית רוצה לתת לזוגות?
"הדבר הכי חשוב שאני יכולה להגיד זה תאמינו באהבה. כמה שזה קשה, בעזרת אהבה אפשר לנצח כמעט כל דבר. חוץ ממחבל עם RPG".
ארתור ורויטל מרקוביצ'י צילום: פרטי
חנה כהן
חנה ואוריאל כהן היו נשואים כמעט עשור. במשך שבע שנים הם חיכו לילדים, עד שזכו לשתי בנות - שיר בת ה-4 וליה בת השנתיים. אוריאל ז"ל היה מפקד נמ"ר ביחידת הסיוע המנהלתי בחטיבת גבעתי ונהרג בעזה בדצמבר 2023. כבר בתחילת השיחה בינינו, חנה מבקשת להפריך את המיתוס: "לא צריך להעריך אנשים רק אחרי שמאבדים אותם. גם כשאוריאל היה בחיים אני וכל החברים שלו ידענו שהוא אדם מעל הממוצע. היו לו תכונות של מלאך. הייתי אומרת לו 'אוריאל, אתה יודע שאתה משהו מיוחד?'".
חנה פגשה את אוריאל זמן קצר אחרי שנפרדה מבן זוג איתו יצאה במשך חצי שנה. "הייתי לפני לימודי כלכלה באריאל והייתי שבורה מהפרידה, והחבר שנפרדתי ממנו אמר לי 'תקשיבי, את תפגשי באריאל מישהו נסיך שקוראים לו אוריאל כהן'. צחקתי עליו שאנחנו נפרדים והוא כבר מנסה להכיר לי את חבר שלו. ביום הראשון פגשתי את אוריאל ומהשנייה הראשונה נהיינו חברים ממש טובים".
אלא שגם אז סיפור האהבה לא צמח מיד. אוריאל בכלל ניסה לשדך לחנה את אחד החברים הטובים שלו, שלמרבה המזל היה עמוס במבחנים. "בשלב מסוים חבר מהלימודים החליט שאנחנו צריכים לצאת ועשה לנו אמבוש", חנה צוחקת, ואז מרצינה: "מהר מאוד הרגשתי בית. הרגשתי רוגע, יציבות. הרבה פעמים אנחנו מחפשים את הסערות הרגשיות אבל בסוף החיים כל כך מורכבים, וצריך קרקע יציבה. אוריאל היה החבר הכי טוב שלי לפני שהוא בעלי".
חנה ואוריאל כהן צילום: פרטי
את יודעת להגיד מתי הבנת שהוא בעלך?
"אוריאל לא מיהר להתחתן, אבל בסוף השנה השנייה של התואר אמרתי לו 'חמוד, אני לא מחכה כל כך הרבה זמן', ואחרי כמה חודשים הוא העלה את זה. שנינו הרגשנו את זה. למרות שהיו מורכבויות כשזה התחיל להיות רציני, אחרי חודשיים כבר הרגשתי את השלווה הזאת. הרגשתי שזה זה, שהוא הבית".
חנה מבקשת להבהיר: "אני מציירת משהו מאוד פשוט ומאוד קל, אבל זה לא קל. היו לי הרבה מחשבות על החבר הקודם. הוא היה טיפוס מסעיר והרבה פעמים חיפשתי את זה. אבל ידעתי שבסוף זה לא מה שמתאים לי, אני בן אדם דומיננטי והייתי צריכה את הרוגע והשליטה והשקט. אז כן היו לי התלבטויות, גם על אוריאל, אבל בתוך תוכי ידעתי שהוא האיש הנכון, ואני חושבת שמרגישים את זה מהר מאוד".
מה לדעתך החזיק את הזוגיות הזאת?
"החברות הטובה שלנו. היינו שבע שנים בלי ילדים והצלחנו לבנות זוגיות מאוד חזקה. זה שעברנו משברים כמו לא להיכנס להיריון - כשאתם מאוד רוצים היריון - זה גם משהו שמאוד חישל אותנו ומאוד בנה אותנו".
"אני דוגלת בכנות, בכל דבר בחיים. אני חושבת שצריך להיות בכנות בחיים האלה ולנסות להסתכל על החיים בפשטות ולא לסבך אותם יותר מדי. אני תמיד הייתי מאוד כנה עם אוריאל, על הכל, אין משהו שלא שיתפתי אותו. גם בדברים מורכבים - וכן, עברנו משברים בזוגיות - תמיד הכנות הצילה אותי. אני חושבת שזה נותן בסיס מאוד חזק לקשר".
מסוגלת לחשוב על עוד זוגיות?
"כן. הייתי כבר בשני קשרים משמעותיים, קשר אחד שהסתיים ממש לא מזמן. אני יכולה להגיד שאני מצליחה לפתוח את הלב למישהו אחר, הצלחתי אפילו לבכות על מישהו אחר. לפעמים זה הזוי, כי אני אומרת 'את אשכרה איבדת את החבר הכי טוב שלך ואת מצליחה לבכות על מישהו אחר'. זה מטורף, וגם מדהים".
חנה ואוריאל כהן צילום: פרטי
קורל גבאי
קורל ואלירז גבאי היו נשואים במשך פחות משנתיים עד שאלירז נפל בעזה בדצמבר 2023. לאחר מותו ילדה קורל את בנם נועם, כיום בן שנה. השניים הכירו כשקורל הייתה בת 20 בלבד ואלירז בן 30, אבל זה לא מנע ממנה להתחיל איתו. "היה בינינו עשור והוא אמר שזה פער גדול מדי, אבל לא הייתה לי בושה. הוא היה הדבר הכי טוב בעבודה. הוא ישב לידי והיה לו כל כך הרבה ידע והוא היה מדהים, אמרתי - אני רוצה אותו".
השניים סיכמו להיפגש אבל החליטו מראש שמדובר במפגש ידידותי בלבד. "אמרתי לו 'בסדר, בסדר'. זה היא הדייט הראשון שלנו", היא צוחקת. "הלכנו לאכול המבורגר וכדורי פירה, לא משהו אלגנטי. מה שהפך את זה לדייט היו הדייטים הנוספים והזוגיות שפתאום קרתה".
מתי ידעת שהוא בעלך?
"בדייט השני. ישבנו בבית שלו וראינו טלוויזיה ואמרתי לו 'שומע, אם אתה לא הולך להתחתן איתי באולם עם שמלה לבנה וכל הוואג'רס (בערבית: כאב ראש, ת"ש), אז אין לנו מה לחיות ביחד". קורל מסבירה שאלירז, בניגוד אליה, היה אדם מאוד רגוע. רק ארבע שנים אחרי אותה שיחה הם התארסו. היא משחזרת את הרגע בו הציע לה: "הלכנו בשישי בערב לשוק בפתח תקווה והוא היה קונה לי בכל שישי את אותם פרחים. כשחזרנו הוא לבש פיג'מה של קוף שמאוד אהבתי הוא פשוט אמר לי".
קורל ואלירז גבאי בחתונתם צילום: פרטי
מה לדעתך החזיק את הזוגיות הזאת, למרות הקשיים ופער הגילים?
"אני חושבת שהדבר הכי חשוב בזוגיות זה לזכור למה התאהבנו. כי אם נרצה או לא, החיים שוחקים. חוכמת הבדיעבד, כשאת מתאלמנת, היא מאוד חשובה לזוגיות. פעם רבתי עם אלירז שהוא הביא הביתה לחם מסופר לא כשר. ממש רבתי איתו. היום אני אומרת - איזה שטויות, על מה רבתי? אתה מקבלת פרופורציות לחיים".
ב-2022 קורל ואלירז חגגו את יום הולדתה, באוקטובר, בירח דבש בתאילנד. "זה היה יום ההולדת הכי מושלם בעולם, ואמרתי לו 'אתה תצטרך הרבה בשביל להתעלות עליו'. שנה אחר כך הוא היה במילואים ביום ההולדת שלי ואמרתי שאסתפק רק בזה שתהיה לידי. שנה אחר כך הוא כבר היה מת, ואמרתי שאסתפק רק בזה שתהיה זמין בטלפון. הבדיעבד גורם להעריך יותר".
איזה טיפ יש לך לתת לרווקים?
"מה שהכי עבד בזוגיות שלי עם אלירז זה שלא היו ציפיות בהתחלה. פשוט זרמנו, היה לנו כיף ואהבנו אחד את השנייה, אז אמרנו שאם יצא מזה משהו - מה טוב. ואם לא - קורה. דברים שלוחצים עליהם לא קורים".
קורל ואלירז גבאי צילום: פרטי
ולזוגות נשואים?
"הטיפ הראשון זה לא להתאלמן, זה לא מומלץ", היא צוחקת. ואז מספרת: "השבוע, ממש לפני כמה ימים, היה לי יום מאוד קשה ופשוט רציתי לשלוח הודעה לאלירז מה עובר עליי. רציתי פשוט שיהיה מישהו בצד השני. בא לי שאנשים יעריכו את היכולת לשלוח הודעה לבן זוג, שיודעים שיש מישהו בקו השני. יש לי משפחה ויש לי אנשים, אבל הייתה לי כתובת אחת לספר כשטוב, כשרע, לשאול שאלות. צריך להעריך את זה שאת חוזרת בסוף כל יום למישהו ולא לשקט, זה שאפשר להתקשר, שאת לא מדברת עם עצמך. להעריך את החיבוק, את הנשיקה".
קורל, את חושבת שאת יכולה להתאהב שוב?
"אני בטוחה. זה לא יוריד בגרם מהמקום של אלירז בלב שלי".
את רוצה?
"כן, בטח. לאף אחד לא מגיע להיות לבד, ואני רוצה עוד אחים לנועם ואני רוצה משפחה. זה שאלירז מת לא אומר שהחלום שלי למשפחה מת איתו, ולא טוב היות האדם לבדו וכל הקלישאות האלה. ווואלה מגיע לי, אני בן אדם טיל".