פרשת תצווה: הסוד לזוגיות מבוססת ויציבה

בהקדמת פירוש "הכותב" על עין יעקב מובא המדרש הידוע:

"בן זומא אומר מצינו פסוק כולל יותר והוא שמע ישראל וגו' בן ננס אומר מצינו פסוק כולל יותר והוא ואהבת לרעך כמוך שמעון בן פזי אומר מצינו פסוק כולל יותר והוא את הכבש אחד תעשה בבקר וגו' עמד ר' פלוני על רגליו ואמר הלכה כבן פזי דכתיב ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן וגו'".

פרשת תצווה: מה הייחודיות של קורבן התמיד?

הפירוש מביא שלוש אפשרויות לפסוק היסודי והכולל ביותר בתורה. לדעת בן זומא זהו "שמע ישראל" – היסוד של האמונה שלנו בהקב"ה, בן ננס מביא את "ואהבת לרעך כמוך" המציין עשיית חסד ומשפט עם האחר, וכפי שלומדים מהלל - ניתן ללמוד ממנו את כל כללי התורה. בן פזי לעומתם, מציע את הפסוק המצווה על קרבן תמיד בפרשת פנחס (בו נשנית הפרשיה שאנו פוגשים בפרשתנו).

שתי שאלות עולות מכאן: מה ייחודיות קרבן התמיד שהופך את הפסוקים עליו ל"פסוק יסודי וכולל יותר", ומה ניתן ללמוד מהשינויים הדקים בין הציווי בפרשתנו לבין זה שבפרשת פנחס?

המהר"ל בנתיב אהבת הריע (נתיבות שלום ח"ב) מביא שתכלית האדם הוא להיות עבד לקב"ה והמימוש הינו על ידי המצוות. הבאת הפסוקים על קרבן התמיד פעמיים באים לחזק ולקבע עניין זה על ידי הצגת החשיבות שיש בהתמדה שקרבן זה מסמל.

בעל 'העמק דבר' מסביר שישנו ייעוד שונה בתכלית לפסוקים על קרבן התמיד בפרשתנו לזה של פרשת פנחס. בפרשת תצוה, אנו נמצאים בסוג של ירח דבש עם הקב"ה. הרגע עם ישראל קיבל את התורה וטרם נכשל בחטא העגל. הבאת קרבן התמיד מגיע מתוך חביבות, והייעוד שלו הינו השכנת שכינה במשכן: "ונודעתי שמה לבני ישראל ונקדש בכבודי" (שמות כט , מג). אכן קרבן התמיד לא הוקרב לאחר חטא העגל ורק בספר במדבר, לקראת הכניסה לארץ, עם ישראל נצטווה שוב עליו. מדיוק המילים "עשויה בהר סיני" לגבי עולת התמיד לומדים שכעת קרבן זה שוב הינו לרצון הקב"ה - כבראשונה. אך מעכשיו, תפקידו של הקרבן יהיה המשכת הפרנסה לעם ישראל (כתובת י ע"ב).

פרשת תצווה: סוד הזוגיות

כיועצת הלכה, נראה לי שאפשר לראות את הייחודיות של הפסוק על קרבן התמיד כ"יסודי וכולל יותר" לא רק בקשר שלנו עם הקב"ה אלא גם בתוך הזוגיות שלנו. הצורך בהתמדה בדברים החוזרים על עצמם מידי יום הינו לא פעם אתגר בחיינו, אך הוא גם מה שמאפשר לקשר הזוגי להתבסס ולהמשיך לטווח הארוך, מתוך ידיעה שניתן לסמוך על כך שהתשתית של הקשר יציבה וכתוצאה יכולה לעמוד גם מפני אתגרים.

גם בנוגע לשוני בין ייעוד קרבן התמיד לפני חטא העגל מול ייעודו אחריו, לפני הכניסה לארץ, ניתן למצוא מקבילה בזוגיות שלנו. בזמן שיש קשר של חביבות, של אהבה ללא פגם, קרבן התמיד –העבודה המתמדת- מאפשר להכניס את הקב"ה בתוכנו מתוך חביבות, לאפשר לקדושה לשכון בינינו. אך גם לאחר מכן, כאשר כבר עברנו קשיים ומחלוקות, אותה התמדה המאפשרת להביא פרנסה, חיים וחיות, הן לעם ישראל והן לנו – היא המאפשרת את המשכת השפע של חיים וחיות בין בני הזוג. דווקא ה"שגרה" של ההתמדה בהשקעה בדברים הקבועים ולפעמים הקטנים של החיים, היא זו שמאפשרת לא לטבוע בעומס ובשגרה של החיים אלא להמשיך לגדול ולהעמיק את הקשר בינינו.

הרבנית נטלי לובנברג היא יועצת הלכה מלוות פוריות של מדרשת נשמת בשיתוף קרן גפן. יועצות הלכה מלוות פוריות נותנות מענה הלכתי חינם במהלך כל שלבי מסע הפוריות. ניתן לפנות ליועצות הלכה מלוות פוריות בוואטסאפ- 02-6404330.