ידוע בחז"ל כי האישה נמשלה ללחם- "אינו דומה מי שיש לו פת בסלו למי שאין לו פת בסלו". אשת פוטיפר שלא יכולה לשאת את הצלחת יוסף בביתה, וגם אינה יכולה לשאת את יופיו ("ויהי יוסף יפה תואר ויפי מראה"), מחליטה להציע לו הצעות מגונות ומטרידות.
תחשבו על העבד האומלל שצריך לרצות את אדונו ולשמור לו אמונים מחד "ולא חשך ממני מאומה כי אם אותך באשר את אשתו", ומאידך לרצות את אשת אדונו המופקדת עליו מדי יום , ומדי יום היא מטרידה אותו. יוסף שאינו מסוגל לחטא, עונה "ואיך אעשה הרעה הגדולה הזו וחטאתי לאלוקים".
"ויהי כדברה אל יוסף יום יום ולא שמע אליה"- אשת האדון נוקטת יוזמה אקטיבית, תופסת בבגדו ומנסה להכריח אותו לחטוא עימה. יוסף לא התפתה ("ויעזוב בגדו בידה וינס החוצה") אלא שהבגד שאמון על הצניעות הופך לכלי בגידה בידי אשת פוטיפר, ובשל אי רצונו לשתף עימה פעולה היא משתמשת בבגד כראיה בפני השפחות, בפני נשות השרים ובפני בעלה, שר הטבחים הקוצץ חיים. יש ראיה יותר חזקה מזו שבגד העבד נמצא אצלה?!
אף חברה לא מחוסנת מפני הטרדות מיניות
התלונה נגדו לא יכולה להיסגר מחוסר ראיה ובטח לא מחוסר אשמה לכאורה. אשת פוטיפר הופכת את הקערה על פיה ומנילונה היא הופכת להיות מתלוננת. אם הניצול וההטרדה של אשת פוטיפר שאליה אנחנו נחשפים במקרא, היו נחשפים היום, החוק למניעת הטרדה מינית וחוק העונשין היה עומד לצידו של יוסף העבד שכפוף למרות אשת אדוניו, מנוצל ומוטרד על ידה.
כל הסיפור המובא במקרא בא ללמד אותנו שהחברה אינה מחוסנת מפגיעות והטרדות, לא בבית ולא בקהילה. לכן צריך להיות מודעים לתופעה עם עין פקוחה בכל עת. כמו כן צריך גם לדעת שהעולם מנוהל בשני רובדים במקביל: ברובד הגשמי- התקדמות העולם ע"י משיח בין יוסף בכדי להוביל לרובד הרוחני ולגאולת ישראל ע"י משיח בן דוד.
הכותבת היא מנהלת פורום תקנה.