שמיני עצרת הוא "רגל" בפני עצמו, כלומר הוא איננו חלק מחג הסוכות אלא חג שצמוד אליו בלבד. לכן, מצוות חג הסוכות כגון סוכה ולולב אינן מתקיימות בו.
יש לשים לב לומר בתפילות היום, וכן בקידוש ובברכות ההפטרה "(את יום השבת הזה ו)את יום שמיני, חג עצרת הזה". לא לשכוח להזכיר את השבת (כשחל בשבת), ולא לטעות ולקרוא לחג בשם "חג הסוכות הזה". אם לא הזכיר את השבת או את שמיני עצרת (אלא הזכיר סוכות) ולא הספיק לתקן לפני שחתם בסוף הברכה "מקדש (השבת ו) ישראל והזמנים" לא יצא ידי חובה וצריך לחזור על תפילת העמידה (לתחילת "אתה בחרתנו" אם נזכר באמצע העמידה או על כל העמידה אם נזכר אחר שסיים את כל העמידה), הקידוש או ברכת ההפטרה הרלוונטית.
שמחת תורה, צילום: Yossi Zamir,Flash90 למנהג הספרדים אומרים "את יום שמיני, חג עצרת הזה" ולפי מנהג האשכנזים אומרים "את יום שמיני עצרת הזה".
ליל שמיני עצרת
כשחל בשבת אומרים "שיר השירים" וקבלת שבת לפני ערבית כבכל שבת. לא אומרים "במה מדליקין". בהדלקת נרות מברכת האישה "להדליק נר של שבת ויום טוב".
האשכנזים נוהגים להוציא ספר תורה בערבית.
כל העדות נוהגות לעשות הקפות עם הספרי תורה ולהרבות בשמחת התורה אחרי ערבית.
בשעת ההקפות אסור לשבת שכן הספרי תורה עוברים. מי שצריך לשבת עדיף שיצא מהאולם שבו נערכות ההקפות וישב לנוח מחוץ לאולם שבו עוברים ספרי התורה. בין הקפה להקפה כשהספרים עומדים במקום אפשר יותר להקל לשבת, אולם מי שבריא וחזק ישתדל לא לשבת עד שיחזירו את ספרי התורה להיכל או שישב באולם חיצוני לנוח.
מצווה להרבות בשמחת התורה.
יש להקפיד לקדש רק אחרי צאת הכוכבים, ולמחמירים אחרי זמן ר"ת, כדי שיהיה זמן שודאי סוכות כבר נגמר וניתן לאכול בבית.
בקידוש מברכים גם ברכת "שהחיינו" שהרי זה חג חדש.
יום שמיני עצרת
אחרי חזרת העמידה של שחרית וההלל מוציאים שלושה ספרי תורה. בראשון קוראים פרשת "וזאת הברכה" ומסיימים את התורה, בשני מתחילים "בראשית" עד סוף "אשר ברא אלוקים לעשות" ובשלישי קוראים קרבן מוסף היום ומפטירים בתחילת הנביאים "ויהי אחרי מות משה".
בין חתן תורה לחתן בראשית לא מפסיקים בכלום. אע"פ שבדר"כ כשיש כמה ספרי תורה וסיימנו את מספר העולים שצריך כבר בספר הראשון נוהגים הספרדים לומר קדיש אחרי כל ספר, בשמחת תורה לא אומרים קדיש בין חתן תורה לחתן בראשית כדי להראות שלא סיימנו את התורה אלא מיד התחלנו מחדש, ורק אחרי קריאת "בראשית" יאמרו שני החתנים ביחד חצי קדיש, וכן המפטיר יאמר חצי קדיש נוסף על הספר השלישי.
יש להיזהר לא לומר "בסימנא טבא" אחרי ברכת התורה לפני קריאת "בראשית" מחשש הפסק אלא יאמר מילים אלו לפני שבירך ברכת התורה שלפני הקריאה.
לפני תפילת מוסף מכריז החזן "משיב הרוח ומוריד הגשם", ונוהגים לומר פיוטים של "תיקון הגשם".
אדם שמתפלל יחיד בשמיני עצרת אסור לו להתפלל מוסף מוקדם שלא יצא שהוא אומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" בעת שהציבור עדיין בשחרית ועדיין ב"מוריד הטל". הוא יכול להתפלל רק לאחר שעבר הזמן שכנראה החזן כבר הכריז בעירו "משיב הרוח ומוריד הגשם".
גם אחרי מוסף נוהגים לעשות הקפות, ויש נוהגים שחתן תורה וחתן בראשית מזמינים את הציבור לקידוש בוקר וסעודת שמחה על שזכו לסיים את התורה.
לאחר תפילת המנחה עושים סעודה שלישית כשחל בשבת, ויש נוהגים לקיים שוב הקפות.
תאריך יום האבל על "חרבות ברזל"
אסון נורא קרה לעמנו ביום שמחת תורה לפני כמה שנים. יחד עם זאת קיים איסור הלכתי להספיד בחג וכן איסור להצטער ולצער בחג.
לכן, טוב עשו קברניטי המדינה שדחו את יום האבל לכ"ד תשרי, אחרי החג ואיסרו חג. ככה נותנים לחג את כבודו בשמחה, ולנרצחים את כבודם ביום זיכרון ואבל לאחר החג.
בהמשכת מסורת שמחת החג שהיתה נהוגה מאות בשנים אנו גם משדרים חוסן לאומי ושעם ישראל חי וממשיך לחיות.
אסרו חג
כשחל החג בשבת ההבדלה היא כבכל מוצאי שבת, עם בשמים ונר.
נוהגים לערוך הקפות גם במוצאי החג, עם מוסיקה ותזמורת. והוא מנהג טוב וראוי.
ביום שלאחר החג מצווה להרבות בסעודה וסעודה זו נקראת "סעודת איסרו חג" ולפי הגמרא מעלת המקיימה גדולה כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרבן.
יום הזיכרון לחרבות ברזל
היום שלאחר איסרו חג, כ"ד בתשרי, נקבע כיום אבל לזכר חללי מלחמת חרבות ברזל הי"ד. יום זה כבר מותר בהספד אע"פ שהספרדים לא אומרים תחנון עד אחרי ר"ח מרחשוון.
מצווה להספיד את הקדושים הי"ד, וכן לקיים לימודי משניות ושיעורים לעילוי נשמתם הטהורה.
יום זה היה יום תשובה עוד בימי עזרא ונחמיה, וביום זה כרתו עם ישראל "אמנה" עם הקב"ה.