לאחר שבילינו יום שלם כמעט כמלאכים - לבושים לבן, צמים ויש אפילו שערים כל הלילה - אנו מוצאים את עצמנו על גשר דק. ימים אלו, שבין צאת יום כיפור לכניסת חג הסוכות, הם ימי מבחן. הרב קוק, בסידורו "עולת ראי"ה", מתאר זאת במילים מדויקות:
"על ידי העלייה של יום הכיפורים מתרחקים הרבה מהעולם הזה, וצריכים שמירה מכל מכשול כשפוגשים בענייני העולם הזה, ואותם הימים שבין יום הכיפורים לסוכות ניתנו לחינוך של חזרה לענייני העולם הזה בתיאור הגון בקדושה". מהו אותו "גשר"? איך אפשר לעבור אותו מבלי להתמוטט?
מהירידה הקיצונית ועד הנחיתה הרכה
תהליך התשובה בחודש אלול הוביל אותנו בהדרגה להתנתקות מהגשמיות, עד שביום כיפור הפכנו בן לילה למלאכים. אבל בצאת החג, אנו מתוודעים לשני צדדים טבעיים באדם: האחד, השמחה הגדולה על המחילה שניתנה לנו, והשני, המחשבה המיידית על איך בדיוק נשבור את הצום, איזה בורקס או קוראסון יחכה לנו.
האתגר מתחיל ברגע שאחרי שבירת הצום. הפוסקים כתבו שטוב לקום מוקדם לתפילת שחרית שלמחרת, כדי להתחיל את השנה בצורה הנכונה, ולא שהיום הקדוש ייעלם כאילו לא היה. אבל בהמשך היום, וביתר שאת בארבעת הימים הנותרים עד חג הסוכות, מוטלת עלינו חובה: להחזיר את הסולם חזרה ארצה. היינו בבחינת "מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים" - עכשיו אנחנו צריכים ללמוד איך להיות "מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים יוֹרְדִים" בתוך העולם הזה, באופן מאוזן וקדוש.
הימים הללו הם המבחן האמיתי לאותה עלייה רוחנית. אם בכיפור רק התנתקנו מהחומר, עכשיו עלינו להוכיח שאנו יכולים לפגוש את העולם הזה - את העבודה, את המשפחה, את הצרכנות - ולשמור על אותה דרגת קודש שרכשנו. החינוך העצמי הזה דורש ערנות ואיזון עדין; אנחנו כבר לא מלאכים טהורים, אך גם לא יכולים להרשות לעצמנו לשוב לאדישות של טרום אלול.
הסוכה הגדולה, צילום: אביעד תבל
סוכות: חג השמחה של הקודש שבחול
אם נחנך את עצמנו לגישה שלא רואה את הפגישה בין הקודש לחול כטראומה, אלא כאתגר של שליחות, נגיע מוכנים היטב לחג הסוכות. חג הסוכות הוא חג שבו הקדושה מושגת דווקא מתוך החול. שמחת בית השואבה, שבה היו שואבים רוח הקודש, הייתה מתוך ריקודים, שירה, אכילה ושתייה. אנו עוברים מהמקדש הפנימי של יום כיפור (בגדי הלבן והצום) אל המקדש החיצוני של הסוכה (אוכל, שתייה, ואורחים).
בסוכה, אנו מקיפים את עצמנו בגשמיות - דפנות, סכך, שולחן - אבל הכל נעשה בשמחה ובהכרה שהגשמיות היא רק כלי לקודש. היכולת שלנו לראות את האכילה בסוכה כעבודת קודש, היא ההוכחה שחצינו את הגשר בהצלחה. זהו הניצחון הגדול: לקדש את הגשמיות ולא לברוח ממנה. הימים הללו, שבין הסליחה הגדולה לשמחה הגדולה, הם זמן קריטי. הבה ננצל אותם כדי ללמוד כיצד להיות אנשי קודש בתוך העולם, כדי שנזכה לשמחה אמיתית בחג הסוכות.