בפסיקה תקדימית במיוחד, הרב אליקים לבנון, רב השומרון וראש ישיבת אלון מורה, במסמך שמתייחס ליום כיפור, מתייחס הרב למגויסים, לחיילים הנמצאים בשטחי כינוס ולנשות מילואים. במסמך פוסק הרב כי אשת מילואים שמרגישה כי כבד עליה נטל הצום והטיפול בילדים לבדה וכתוצאה מכך עולות לה מחשבות ייאוש - מותר לה לשתות כל משקה, בין השאר קפה ותה, לשיעורין. הרבנית מוריה מיכאלי, בוגרת "כולל דעה" של מדרשת לינדנבאום, מברכת על הפסיקה. "אני מאוד שמחה שהפוסקים מתחילים לדבר על בריאות הנפש", היא אומרת לחדשות כיפה.
"בסוף, עם כל הכבוד לנשות מילואימניקים", טוענת הרבנית, "התיאור של הרב לבנון זה של מצוקה נפשית מאוד גדולה והגיונית בסיטואציה כזאת. יש משמעות לבריאות הנפש בשיקולים ההלכתיים, וזה נכון לגברים ונשים שסובלים גם מתופעות נוספות, וכמובן לנשות מילואימניקים שבהחלט עוברות תקופה קשה עד כדי בלתי אפשרית. ראוי לפתוח את הדיון".
אילוסטרציה , צילום: שילת רוזנפלד
הרב שאמר שאין אפילו מקום לשאול שאלה כזאת
הרבנית מיכאלי משתפת בתשובה מקוממת של רב, לפני כמה שנים, שהולכת איתה עד היום. "הייתי בתחילת הריון בערב יום כיפור, עם מיליון בחילות ותחושה פיזית ונפשית נוראית. ממש ישבתי ושכבתי במיטה בזמן הסעודה המפסקת כי לא הייתי מסוגל לצאת מהמיטה. הקאתי את מה שניסיתי לאכול לשתות בארוחה. במקביל קראתי פסק הלכה שאומר לא רק שאין מה להקל, אלא גם אין לך מה לשאול".
"האמירה הזאת חמורה מאוד בעיניי", היא אומרת, "אין דבר כזה 'אין לך מה לשאול'. אני חושבת שהפסיקה של הרב לבנון מראה לכולנו שהגיע הזמן לשאול והגיע הזמן לדון על עוד סיטואציות. הוא הביא לדוגמה אשת מילואימניק, אך יש עוד דוגמות. יותר משפסיקתו מתחשבת מאוד יפה במצב של נשים בשעת מלחמה, היא התחשבות וקריאה לשים לב למצוקות נפשיות ופיזיות של נשים וגברים בסיטואציות דומות".
הרבנית מוריה מיכאלי צילום: ללא
אילו סוגי סיטואציות?
"של קושי נפשי. הרב בקושי מתאר שם סיטואציה פיזית. במקביל, מה שקצת היה חסר לי שם ויכול להיות שהוא כותב את זה, היא הערבות הקהילתית. אני יודעת שיש קהילות שבהם אמרו לדוגמא שכל הבנות או הבנים בכיתה ה' מוזמנים להשתבץ אצל משפחות מלואימניקים כדי שהאימהות תוכלנה לצום".
"סיוע קהילתי הוא גם דבר שאפשרי בעיניי עוד הרבה הרבה לפני שמתירים צום", טוענת הרבנית מיכאלי בלהט, "אבל אני פשוט חושבת שהפסיקה מבורכת וטובה. 'הרצון לברוח מהכול' שמתואר בפסיקה, בוודאי שזו לא הגדרה הלכתית אלא הגדרה של מצוקה נפשית ובדיוק על זה אני מדברת.
באילו עוד תחומים הלכתיים ניתן יהיה להתחשב בנשות מילואימניקים?
"כל הנושא של דיני הרחקות, למשל. זה הזמן לפתוח את הדיון בכל הנושא של שמירת נידה. מה קורה עם אישה שבעלה בלבנון וחוזר כשהיא אסורה? יש למי לפנות בנושא? מה קורה עם פלאפון בשבת לאימא שיודעת שהבן שלה נכנס לפעילות בעזה? יש עוד דברים שראוי לדבר עליהם בהקשרים הנפשיים".