יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל הוא רגע שבו הזמן עוצר מלכת, והלב מתמלא בכאב, געגוע וגאווה שאין לה מילים.

זה היום שבו אנחנו מרכינים ראש, אבל גם מרימים עיניים – לזכור, להוקיר, ולא לשכוח לעולם.

בתוך כל השמות והסיפורים, יש שם אחד שהוא עולם שלם בשבילי –

איתי יהושע ז״ל, בן דוד אהוב,

איתי, היית אדם של לב רחב, של נתינה, של שמחה פשוטה ואמיתית.

איתי יהושע ז"ל, צילום: באדיבות המשפחה

השארת אחריך חלל שאי אפשר למלא, אבל גם זיכרונות שלא יימחקו לעולם.

החיוך שלך, הטוב שבך, הדרך שלך לראות את העולם – כל אלה ממשיכים לחיות בתוכנו.

מאז אותו יום קשה ב־7.10, שום דבר כבר לא אותו דבר.

אבל בתוך הכאב הגדול, יש גם הבטחה שקטה – להמשיך לספר עליך, לזכור אותך,

ולהנציח את מי שהיית בכל רגע ובכל נשימה.

ביום הזה, אנחנו לא רק זוכרים את הנופלים –

אנחנו מבטיחים להם שהאור שלהם ימשיך להאיר דרכנו.

איתי ,

שנתיים בלעדייך שאתה לא כאן, אבל אתה נוכח בכל פינה בלב של כולנו ,

יהי זכרך ברוך, לעד.