"נס גדול היה לי": הנס של יהודה גליק

"בדרכי לבית החולים ניגשתי לארון הבגדים כדי ללבוש חולצה שאפשר לקרוע" כך מתארת אחותי הצעירה חיה את תחושותיה מיד לאחר שקיבלה את שיחת הטלפון מאחותי הגדולה שרה שבה התבשרה כי ארבעה כדורים נורו לעברי מטווח אפס.
זו היתה התחושה לא רק שלה. 
חבריי ביישוב עתניאל שנזעקו לבית הכנסת של היישוב ולבית המדרש בישיבה בעתניאל בהוראת רב היישוב וראש הישיבה היו משוכנעים שהם מתכנסים לתפילה וזעקה אבל ככל הנראה תוך דקות ספורות תגיע ההודעה על שעות הלוויה.
רבני הישיבה התיכונית בירוחם ורבני ישיבת ההסדר באלון מורה שהסיעו את ילדיי מישיבותיהם לבית החולים שערי צדק נסעו בשיא המהירות ודאגו לא להדליק את הרדיו כדי שחלילה הבנים לא ישמעו לפתע את ההודעה הדרמטית.
בלילה הארוך הזה בקשה אחת בלבד היתה לרעייתי יפי, שכבר התאלמנה פעם אחת 23 שנה קודם, שיתנו לה חדר פרטי בו תוכל לזעוק לשמי שמיים.
יחד איתה עוד מאות רבות נדחסו לשערי בית החולים אלפים ברחבי הארץ ומאות אלפים ברחבי העולם התפללו לרבונו של עולם שיציל את חיי. רובם הגדול מעולם לא פגש אותי אבל התיאור על התנקשות בחייו של פעיל יהודי שיצא מאירוע למען הר הבית במרכז ירושלים הצליח לזעזע לבבות של אנשי אמונה רבים ברחבי עולם.

היה זה בסיומו של ערב בו נפגשנו פעילי הר הבית במרכז מורשת בגין בירושלים.
הימים היו עוד ימים שבהם כל יהודי שעלה להר הבית היה קרבן לאלימות פיזית ומילולית מפי גורמי טרור מוסלמיים. 
לי אישית לא פחות מכך היתה תחושת הבדידות הנוראית כאשר אתה עולה למקום הקדוש ביותר בעולם על פי התנך, ומשטרת ישראל רואה בך מיטרד פרובוקטיבי, האיש הכי מסוכן במזרח התיכון והאחראי הבלעדי לפריצת מלחמת עולם שלישית.    
לערב הזה הגיעו כ300 איש מרחבי הארץ ונאמו בפניהם חברי כנסת רבנים ואישי ציבור. 
תחת הכותרת "ישראל חוזרת להר הבית" מטרת הערב היתה להציג את ההתקדמות במספרים ובהתעוררות. לא פחות מכך הרצון היה להראות שמדובר בגל שמקיף ציבורים רחבים.
בין השאר נאם מנכ"ל אם תרצו ואחריו מנכ"ל עמותת השמאל "עיר עמים".  

בסיומו של הערב בעוד האנשים מתפזרים ניגשתי לחיזקי שהקליט את האירוע עבור ערוץ 7 ואמרתי לו שהלוואי ולא רק ערוץ 7 היו מתעניינים באירוע הזה הלוואי וכל העולם היה מתעניין. ואז הוספתי כבדרך אגב אשמח אם תוכל לשתף הקלטות מכל ערוצי התקשורת שיפנו אליך. חייכנו זה לזה.
לא עבר רבע שעה וכבר כל העולם התעניין וביקש הקלטות.

בשעה 22:04 דקות לאחר שכל הקהל התפזר יצאתי מלווה בשני חברים מוריה חלמיש ושי מלכה וכולי קורן אור עטוף אושר צועד לעבר הרכב שאשתי יפי ישבה וחיכתה לי.
הגעתי לרכב עם ציוד בידי. יפי היתה בשיחת טלפון עם חברה וסימנה לי שאכניס את הציוד לאחורי הרכב. לפתע ניגש אליי אדם שיורד מהאופנוע עם קסדה על הראש ואומר לי "אני מצטער אבל אתה הכעסת אותי" אני מתבונן בו בעיניו והוא מוסיף "אתה אוייב של אל אקצה" מוציא אקדח ויורה ארבעה כדורים למרכז הגוף שלי.

שי שמצליח לקלוט מה קורה, צורח "לא לא לא" הוא ומוריה מתחילים לברוח ולצעוק "פיגוע פיגוע".
רעייתי יפי מתכופפת תחת ההגה וצועקת בטלפון "הדסה תזמיני דחוף אמבולנס למרכז בגין ירו ביהודה" 
הזיכרון האחרון שנותר לי מאותו זמן לפני איבוד ההכרה זה את שי אומר לי "הרב יהודה אל תלך לנו אנחנו צריכים אותך"
האמבולנס שקיבל את הקריאה ויצא מיידית משערי צדק בשעה 22:04 הגיע חזרה תוך 13 דקות ובשעה 22:17 כבר שכבתי בחר הטראומה של המרכז הרפואי. 
כעשרה סוגי ניתוחים עברתי כולל כריתת שתי אונות מהריאות וחלקים מהמעיים כדור שפגע בעמוד השדרה חלף קרוב מאד לחוט השדרה וכדור שגירד את הכבד הותיר אותו בלי פגע, אף עצב ואף כלי דם מרכזי לא נפגע.

עשרה ימים ללא הכרה מחובר למכשירי הנשמה, חודש אישפוז ושלושה חודשי שיקום.
מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה 
יחד עם ניסיך ונפלאותיך שעליהם אני מודה כל יום עדיין הצלקות והכאבים בצלעות נותרו ומזכירות לי את הנס 24 שעות ביממה,ואיתם הכאב הגדול מכולם אבדן רעייתי יפי ז"ל אחרי 26 שנות נישואין שנתנה את כל כולה להחלמתי ולשיקומי אך כוחותיה לא עמדו לה ונפלה למשכב ממנה נפטרה שנתיים מאוחר יותר.

בחג חנוכה זה אני מודה לה' על הניסים וממשיך לנסות להאיר את העולם באור של ירושלים.
כל זאת יחד עם נס גדול נוסף החתונה לרעייתי הנוכחית הדס דיסין, שהיא כולה נס גדול בפני עצמה, שאחרי 15 שנים בהן היה אלמנה הקימה לפני שנתיים את ארגון "אמיצים" למען אלמנים, אלמנות ויתומים צעירים ומקדישה את כל ימותיה ולילותיה להעצים את האנשים הללו שאיבדו את עמוד השידרה וכח המגן האישי שלהם.