לקראת כסליו: בית נוסף ל"מעוז צור" על הקורונה

מבוא

"מעוז צור" התחבר על ידי פייטן בשם מרדכי שחי באשכנז במאה השתים עשרה או השלוש עשרה, והוא קבע בו את האקרוסטיכון של שמו. הפיוט מזכיר את כלל גלויות ישראל; מצרים, בבל, פרס, יוון ואדום, והבית השישי מתייחס לגלות האחרונה. בית אחרון זה אינו מופיע בכל הסידורים, ונחלקו החוקרים בשאלה אם הוא חלק אורגני מהפיוט אלא שלא הובא תמיד מחמת הצנזורה, או שנתחבר במועד מאוחר יותר לעומת זמן ייסוד חלקו המרכזי.

בין כך ובין כך, מבחינה היסטורית אמנם ידוע לנו על שורה של בתים נוספים שנתחברו במועדים מאוחרים יותר, בין היתר כאלה שנתחברו על ידי הרמ"א, ר' יחיאל מיכל אפשטיין מחבר "קיצור שני לוחות הברית" ור' יאיר חיים בכרך, בין היתר מחבר ביאור לשולחן ערוך אורח חיים "מקור חיים" ושו"ת "חות יאיר" (ראו בין היתר משה מרטין שטרן, "השיר לא תם", עמודים, כסלו-טבת תשנ"ו, עמ' 82–83). עוד ראוי להזכיר את "מעוז צור לפורים", שהוא חיקוי לשיר המקורי, המורכב אף הוא משישה בתים. הוא נתחבר בידי ר' גבריאל פולק, מחכמי אמשטרדם, נדפס תחילה בעיר זו על דף בודד בסביבות שנת ת"ר (1840), ושב ונדפס פעמיים נוספות (ראו אלי שטרן, "מעוז צור לפורים", בלוג נוטריקון, 25 בפברואר 2015).

גם בדורנו ממשיכים להיכתב בתי תוספת ל"מעוז צור". כך לקראת חנוכה תשע"ח (2017) נתחברו בתי תוספת חדשים אחדים. אשר יובל מירושלים, הבעלים של אתר היהדות "מחלקי המים", חיבר בית שביעי ל"מעוז צור" על השואה ("מעוז צור – הבית השביעי", אתר מחלקי המים, מדור חנוכה). כמו כן, לקראת חנוכה אותה שנה חיברה סיגל לאה רוה בית תוספת על בתו של מתתיהו אשר על פי המוזכר במקורות מדרשיים אחדים מרדה בגזירה שלפיה כל בתולה הנישאת תיבעל להגמון תחילה. כן חיברתי אני בית תוספת ל"מעוז צור" על דמות זו, המציג את ההיבט הדתי הכרוך במעשה של בת מתתיהו ("תוספת ל'מעוז צור': על בתו של מתתיהו", אתר כיפה, י"ב בכסלו תשע"ח, 30 בנובמבר 2017). בית התוספת שייסדתי מעלה על נס את פועלה של בת מתתיהו ומזכיר בהקשרה את שבחו של בורא עולם. לדמות זו נדרשתי עוד קודם לכן ב"כוונות נר חנוכה" שחיברתי לקראת חנוכה של שנת תשע"ה (2014) ("כוונות נר חנוכה: כנגד אימהות האומה", אתר כיפה, כ"ד בכסליו תשע"ה, 16 בדצמבר 2014). כן ייחדתי לה את המאמר "חג שחרור האישה" (מעריב, כ"ה בכסליו תשס"ח, 5 בדצמבר 2007, המגזין, עמ' 6).

בהתקרב חודש כסליו השנה עלה על דעתי הצורך לחבר בית תוספת לפיוט הקלאסי "מעוז צור" שיהא מוסב על מגיפת הקורונה שאנו חוויים בתקופה האחרונה ומצויים במהלכה. בבית תוספת זה קיימת בקשה למיגור הקורונה ולשיבה לבתי הכנסת וללימוד תורה ברבים באופן חופשי כמקודם, ללא הימצאות הגבלות. בית התוספת שומר על התבנית הכללית החיצונית של "מעוז צור" ואפשר לשיר אותו בניגון הקלאסי. הוא אמור להיות מושר בסוף הפיוט, ואפשר כמובן גם לאומרו בלי ליווי מנגינה. 

בית התוספת בעניין הקורונה מיוסד במידה מרובה על היגדים מוכרים מהתפילה ומאוצרות מקורותינו, ופירוט מראי המקום מובא בהמשך. ראוי לציין עתה לגבי המשפט החותם "וּבְרֹב עָם / לִלְמֹד תּוֹרָה" כי יש למוטיב זה שייכות מפורשת לחנוכה על רקע העובדה שאחת מגזירותיו של אנטיוכוס אפיפנס הייתה האיסור על לימוד תורה ברבים באופן שנאלצו ללמוד תורה בהיחבא. המצב עתה בתקופת הקורונה שונה מכל מקום, שכן אפשר להקהיל בימי החול קהילות וירטואליות עד בלי מספר, ואולם כינוס ואסיפה פנים אל פנים ללימוד תורה מוגבל לפי שעה, בהתאם להוראות משרד הבריאות הנמצאות בתוקף בימים הללו.

נוסח בית התוספת על מגיפת הקורונה 

מְנַע מַגֵּפָה מִנַּחֲלָתֶךָ, 

הָסֵר מֵעָלֵינוּ הַקּוֹרוֹנָה.

שְׁעֵה שַׁוְעַת בְּרִיּוֹתֶיךָ,

הַמְצֵא לָנוּ רְפוּאָה.

כֶּתֶר נוֹתְנִים לְךָ,

מְיַחֲלִים לְבָתֵּי הַתְּפִלָּה.

מְצַפִּים לִישׁוּעָתְךָ, 

וּבְרֹב עָם 

לִלְמֹד תּוֹרָה.

מראי מקום למקורות בית התוספת

מְנַע מַגֵּפָה מִנַּחֲלָתֶךָ – המקור למשפט זה מוכר, והוא מופיע בתפילת "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ", וגם נהפך למעין בקשה קבועה, עומדת וניצבת בימי הקורונה. 

הָסֵר מֵעָלֵינוּ הַקּוֹרוֹנָה – שורה זו מעוררת הד מובהק לברכת השכיבנו בתפילת ערבית: "וְהָסֵר מֵעָלֵינוּ אוֹיֵב דֶּבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב וְיָגוֹן" (נוסח אשכנז), ו"דֶּבֶר" הוא כידוע מגיפה. קיימות התבטאויות דומות בתפילה, ובכלל זה הבקשה בתפילת הימים הנוראים בברכת "שִֹים שָׁלוֹם" שבעמידה: "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ זְכֹר רַחֲמֶיךָ וּכְבשׁ כַּעַסְךָ וְכַלֵּה דֶבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב וּשְׁבִי וּמַשְׁחִית וְעָוֹן וּמַגֵּפָה וּפֶגַע רַע וְכָל מַחֲלָה וְכָל תַּקָּלָה... מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כָּל בְּנֵי בְרִיתֶךָ" (מחזור ראש השנה, נוסח אשכנז, מהדורת גולדשמידט, עמ' 273). ובדומה לכך ב"אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ": "... כַּלֵּה דֶבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב וּשְׁבִי וּמַשְׁחִית וְעָוֹן וּשְׁמַד מִבְּנֵי בְרִיתֶךָ".

שְׁעֵה שַׁוְעַת בְּרִיּוֹתֶיךָ – שורה זו מיוסדת על הנאמר "שְׁעֵה שַׁוְעַת בְּנֵי עַמִּי" ב"דְּרוֹר יִקְרָא" לר' דונש בן לברט. בחרתי לעשות שימוש בביטוי המכליל יותר "בְּרִיּוֹתֶיךָ", שכן גם אם בית התוספת והקשרו לימי חנוכה מתייחסים לעם היהודי, מכל מקום ראוי כמובן להזכיר את כל ברואי עולם ולהתפלל אף עליהם. 

הַמְצֵא לָנוּ רְפוּאָה – על משקל הנאמר "הַמְצִיא לָנוּ מְחִילָה / בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה" בפיוטו של ר' משה אבן עזרא "אֵ-ל נוֹרָא עֲלִילָה", וכן בהתאם לנאמר בבית האחרון של הפיוט לליל יום כיפור "כִּי הִנֵּה כַּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר": "כִּי הִנֵּה כַכֶּסֶף בְּיַד הַצּוֹרֵף  / בִּרְצוֹתוֹ מְסַגְסֵג וּבִרְצוֹתוֹ מְצָרֵף. / כֵּן אֲנַחְנוּ בְּיָדְךָ מַמְצִיא לְמָזוֹר תֶּרֶף / לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר" (מחזור יום כיפור, נוסח אשכנז, מהדורת גולדשמידט, עמ' 36–37). "מַמְצִיא לְמָזוֹר תֶּרֶף" הוא כינויו של הקב"ה כמי שממציא תרופה למחלה.

כֶּתֶר נוֹתְנִים לְךָ – על משקל הנאמר בראש קדושת מוסף בנוסח ספרד "כֶּתֶר יִתְּנוּ לְךָ" וכן לפי הנאמר בפיוט "וְיֶאֱתָיוּ כֹל לְעָבְדֶךָ" שאומרים בברכת "הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ" במוסף של הימים הנוראים: "וְיִתְּנוּ לְךָ כֶּתֶר מְלוּכָה" (מחזור יום כיפור, שם, עמ' 425–426). 

מְצַפִּים לִישׁוּעָתְךָ – על פי הנאמר בברכת "אֶת צֶמַח דָּוִד עַבְדְּךָ" בנוסח ספרד "כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ כָּל הַיּוֹם, וּמְצַפִּים לִישׁוּעָה" וכן על פי הנאמר בבבלי שבת לא ע"א "צפית לישועה".