טוב להכין את צרכי השבת מיום חמישי, על מנת שיוכל ביום שישי להתרכז במצוות פורים. אולם בכל זאת יקפיד לעשות בבוקר יום שישי פעולה כלשהי לכבוד שבת (כגון שיכין תבשיל קטן), וגם אחר הצהריים יקפיד לעשות (בעצמו, לא ע"י אחר) פעולה נוספת לכבוד השבת (כגון שיתבל אחד התבשילים) יש להתרחץ במים חמים לכבוד השבת.
אם יוכל לעשות כן לאחר סעודת פורים - עדיף. אם לאו (כגון שחושש שיהיה מבושם מדי וישכח), ירחץ בבוקר. ועל כל פנים, לא יכנס לשבת כשהוא מלוכלך מיין וכד' אלא ירחץ ידיו ופניו בסבון ויחליף בגדים. מותר להסתפר לכבוד שבת. אף שזהו פורים, יכול לשים במשלוח המנות סוגי תבשילים שמסתמא יאכלו בשבת ולא בו ביום, אך עליהם להיות אכילים כעת. יש לתת מתנות לאביונים שיחולקו לעניים עד השקיעה.
יש להקפיד ביותר על קיום ההנחיות של משרד הבריאות והרבנות הראשית, בנוגע לכמות המשתתפים בסעודה ובבתי הכנסת, ושאר אמצעי הזהירות, בתקופת הקורונה. לא יוצאים ידי חובת קריאת המגילה בשימוש ב 'זום' וכדומה.
את סעודת פורים עם בשר ויין יש לעשות בבוקר לכתחילה. דהיינו להתחיל לפני חצות היום. אך מעיקר הדין יוצא ידי חובה כל היום.
ראוי לתת לאחד מבני הבית משימה לדאוג לניקיון הבית כשעה לפני כניסת שבת, כך שלא ייווצר מצב בו שבת נכנסה והבית מלוכלך מיין ומשאריות משלוחי מנות וכד'. גם הגבאים, ידאגו השבת במיוחד לניקיון בית הכנסת עבור מעריב של שבת קודש.
מי שהתבשם עד כדי שהוא ממש שיכור, לא ילך לבית הכנסת בליל שבת ויפריע לתפילה, אלא ימתין עד שיתפקח ויתפלל בשיקול הדעת כעומד בפני המלך, אפילו יפסיד בשל כך מניין. ואם רק התבשם מעט, יכול להתפלל לאט ובריכוז, ובמניין.
אם התמשכה סעודתו עד כניסת שבת, יכול להפסיק ולברך ברכת המזון לפני השקיעה, ללכת לבית הכנסת ולהתפלל, ולשוב לסעוד שוב לאחר קידוש את סעודת ליל שבת.
אפשרות שניה - יכול ללכת להתפלל בבית הכנסת באמצע סעודתו, וישאיר את אחד המשתתפים בשולחן עד שישוב על מנת שיוכל להמשיך בסעודה.
אפשרות שלישית - יכול להמשיך סעודתו ללא הפסקה לתפילה, ויתפלל רק לאחר שהסעודה תסתיים (אפשרות זו אינה מומלצת ע"פ כתבי האר"י, אך מותרת לכתחילה מדינא דגמרא).
בשתי האפשרויות האחרונות - כשממשיך את סעודתו יפרוס מפה על הפת והתבשילים, יעשה קידוש ללא ברכת הגפן (אך אם לא שתה יין לפני כן, יעשה עם ברכת הגפן), יבצע על החלה (כולל לחם משנה) ולא יברך (שכן ברך המוציא מבעוד יום), וימשיך סעודתו. באפשרויות אלו, בברכת המזון יאמר רצה והחליצנו ללא על הניסים (ספרדים לא יאמרו רצה, אלא אם אכלו בפועל בהמשך הסעודה בליל שבת).
אדם שנרדם ביום פורים וקם בליל שבת בשעה מאוחרת בלילה, יתפלל מעריב של שבת, יקדש ויסעד עם לחם משנה. ויכול להתפלל ולקרוא שמע בדיעבד עד עלות השחר. על הגבאים להקפיד בתפילת מעריב זו, שבית הכנסת יתנהל כמקום השראת שכינה, למנוע הוללות וצעקות של שיכורים שהגיעו מן הסעודה בביתם לבית הכנסת.
נאנס, ולא קרא מגילה ביום פורים, יכול לקרוא אותה בבין השמשות של ערב שבת, ללא ברכה.
אדם שנרדם לפני קבלת שבת והתעורר למחרת, כך שהפסיד סעודת הערב ותפילת ליל שבת, יתפלל שחרית שתיים ויעשה קידוש של הלילה בסעודת הבוקר (ללא 'ויכולו', בדיעבד אפשר עד הערב להשלים קידוש), ויוסיף עוד סעודה ביום שבת כך שתהיינה שלוש סעודות.
בני ירושלים (ושאר הנוהגים כ 'מוקפין'), מצוות הפורים מתחלקות עבורם לשלושה ימים.
קוראים מגילה ונותנים מתנות לאביונים ביום שישי, אומרים 'על הניסים' וקוראים 'ויבוא עמלק' ביום שבת (ולא אומרים 'אב הרחמים'). טוב להרבות בסעודת שבת כעין סעודת פורים, וגם לתת משלוח מנות אחד לחברו (לצאת ידי דעת הפוסקים שסעודה ומשלוח מנות הנם בשבת).
עושים סעודה ומשלוח מנות ביום ראשון (ומידת חסידות לתת גם ביום שישי).
לכתחילה יש להקפיד בכל היכולת לקרוא מגילה במניין, משום שיש שיטה בפוסקים שזו קריאה שאינה בזמנה המחייבת מניין. אך אם אין מניין, קוראים בכל זאת (בלי ברכה אחרונה. ואם יש עשר נשים, מברכים).
אם שכח לקרוא במגילה ביום שישי, יאמר הלל שלם בלי ברכה ביום שבת.