הניחו לרגע בצד את הפוליטקלי-קורקט, הסירו לרגע את כפפות הנימוס הראוי כלפי הדת, ותנו לה לאמת להשמיע קולה - לימוד התורה הוא לא תחום העיסוק הכי מעורר כבוד במדינת ישראל של היום. וזה היה ניסוח שלא באמת הסיר את הכפפות. כל מלחמות התקציב של השרים וחברי הכנסת, השם המחלחל "גזירות הגיוס", הדימוי הלא כל כך מוצלח של ה"ביניש", כל אלו מהווים את המעטפת שאיתה מוגשת לנו התורה. תורה מפוארת בכלי מכוער.
כמה מעוררת קנאה היא האקדמיה. דעת הפרופסור נשמעת בכל כלי תקשורת, מאמריו מחייבים את כל המחשיב עצמו בר דעת להנהן בחשיבות והסכמה. וכן הדבר לגבי סופרים, ושחקנים, ומשוררים, וכל אשר תחפוץ התקשורת ביקרו. היוקרה והחשיבות שמשודרות מהאליטה הזאת מעניקה להם את הבעלות על המוסר והחכמה במדינת ישראל.
הגיע הזמן שנישא קול אחר - היצירה שמתחוללת בבתי המדרש שלנו לא נופלת ברמתה מהאקדמיה אפילו במעט. בבתי המדרש יושבים אנשים, מוכשרים בצורה בלתי רגילה, ומשקיעים יומם ולילה ביצירה מופלאה. הם מבררים, חוקרים ללא הרף, מזקקים את קביעותיהם ובוחנים אותן כל העת. הם מחוייבים לאמת ורק אליה - במחי יד ימחקו לילות וימים של עמל על סוגיה מסויימת, אם רק יגלו שטמון כשל לוגי בדרך בה הלכו. הם שם מבחירה גמורה, מתוך רצון ואידיאלים. בעזרת כשרונותיהם הברוכים היו צולחים בקלות כל תואר אקדמי, ומוצאים את מקומם במשרה ומכובדת פי כמה ממלגה ממוצעת של אברך. אבל הם בחרו לשטוף חדר מדרגות ביום שישי למחייתם, ובלבד שיקימו את הבניין המפואר של לימוד התורה.
ומה שעוד יותר נסתר מעיני הציבור הוא, שהמלאכה בבתי המדרש לא מסתכמת בהתנדנדות מול סטנדר בניגון מתקתק. בתי המדרש כאן מפיקים בכל שנה מאמרים לאין מספר, כתבי עת מפוארים וספרים איכותיים. לעולם התורה יש פירות ממשיים להציע לציבור, אוצר של חכמה וניתוח מעמיק שיכול בקלות להוות אלטרנטיבה לעולם האקדמי. אם הדמויות שמייצגות את החכמה וההשכלה במדינה יהיו כאלו שבאות מבית המדרש, השיח כאן ישתנה לגמרי.
מוכרח לבוא פה שינוי, חייבים להשיב לתורה ולומדיה את המעמד הראוי להם בדעת הקהל. השינוי יוכל לבוא רק דרך מפגש בלתי אמצעי של הציבור כולו עם היצירה המתחוללת בבית המדרש: עם כתבי העת, הספרים, השיעורים והשקפת העולם. הדרך להחליף את האליטה השמאלנית הכל כך מדוברת בתרבות ובאקדמיה לא יכולה לעבור רק בתלונות חוזרות ונשנות. עלינו להעמיד אלטרנטיבה, להפיץ את האור הגנוז בין כתלי בית המדרש. ובאמת כבר קיימת אלטרנטיבה - עלינו רק להוציא אותה לאור עולם.
ההכרה הזאת בערכה וחכמתה של תורה היא הצורך הבסיסי ביותר של עם ישראל. השורש להליכה בדרכי ה' של כולנו היא ההכרה בתורה כמנחת הדרך, ובלומדיה כסמכות הבלעדית לפירושה.
אנחנו מאמינים שהיצירה התורנית צריכה לצאת אל האור. בכל אתר ואתר ובכל בית מדרש צריכים לפרסם ולחשוף לציבור את הפירות של הכתיבה והחקירה בתורה על כל חלקיה. צעד ראשון נעשה דווקא בימי בין המיצרים שבהם אנו זקוקים לאור של תורה. מפגש ראשון מסוגו החושף לציבור את עולם הכתיבה התורנית יתקיים השבוע בישיבת 'ניר' שבקרית ארבע ואליו יגיעו בתי מדרש ממרחב הר חברון שיוצרים וכותבים תורה.
מאמר טוב באגדה או בהלכה של אברך אינו פחות משמעותי מתזה על "מקבת", אנחנו מאמינים כי חשיבותו של תלמיד ישיבה המשקיע את כוחותיו בתורה גדולה עשרת מונים מחשיבותו של סטודנט הלומד בחוג לסוציולוגיה או בחוג ליוונית עתיקה. אם אנחנו לא נכיר בערך היצירה של בתי המדרש שלנו ולא נחשיב אותם מה לנו כי נלין על המדינה המתקצבת את האוניברסיטאות פי חמש מאשר את הישיבות.
ביום חמישי הקרוב יתקיים בבית המדרש בישיבת ההסדר 'ניר' שבקרית ארבע, אירוע TED ראשון מסוגו במהלכו תלמידי הישיבות יציגו לציבור הרחב מאמרים תורניים מבתי המדרש הציונים דתיים.