בעיצומם של המגעים להקמת ממשלה עם המפלגות החרדיות, ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט משגר מסר פוליטי באמצעות הצעת החוק הראשונה של מפלגתו. סיעת "ביחד" הניחה על שולחן הכנסת את "חוק המשרתים", שעליו חתומים כל חברי הסיעה. ההצעה כוללת מימון של 4,000 שקלים בחודש למעון יום או למשפחתון עבור משרתי מילואים פעילים, לצד הנחה של 50% בתשלומי חשמל, מים, ארנונה, תחבורה ציבורית ואגרות מדינה. בנוסף, מוצע להסמיך את הממשלה להעניק למילואימניקים הנחה ברכישת דירה ראשונה.
ההצעה כוללת גם הרחבה משמעותית של ההטבות לחיילים משוחררים. מימון שכר הלימוד ללוחמים במסגרת תוכנית "ממדים ללימודים" יורחב לחמש שנים, ולשש שנים בתחומי ההנדסה, הרפואה והאדריכלות, באופן שיאפשר מימון גם לתואר שני. חיילים משוחררים שאינם לוחמים יהיו זכאים לראשונה למימון מחצית משכר הלימוד.
"מסר ברור"
לפי הודעת המפלגה, המהלך ימומן באמצעות שינוי תבחיני הזכאות והפסקת העברת כספים למשקי בית שאינם משתתפים בשירות ובתעסוקה. בנט הצהיר: "התגמול שלנו למשרתים בסדיר ובמילואים הוא מסר ברור עבורם ועבור בני משפחותיהם: אנחנו מחויבים לכם".
הצעת החוק מוגשת על רקע שינוי עמדתו של יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, שהסיר את התנגדותו העקרונית לישיבה עם המפלגות החרדיות והביע נכונות לפשרות בסוגיית הגיוס. ליברמן הציג את חוק הגיוס שקידם בשנת 2018 כבסיס אפשרי להסכמות, אך הדגיש שכל מתווה חייב לעמוד במבחן בג"ץ.