השרה גילה גמליאל באולפן חדשות כיפה: "לא נשאיר בעזה מקום ראוי למגורים"

חברת הקבינט המדיני בטחוני, השרה גילה גמליאל (הליכוד) מתייחסת בפודקאסט של "חדשות כיפה" להמשך הלחימה ברצועת עזה ותכנון ההגירה מרצון לתושבי הרצועה. בנוסף, חושפת גמליאל את התוכניות להסכמים ביום שאחרי הפלת שלטון האייתולות באיראן: "אנחנו מראים איך מדינת ישראל היא הפתרון לכל הבעיות באיראן. אין שם מה לשתות בגלל התנהלות כושלת של המשטר. ראש המשלחת שהגיע אמר: 'העם צמא למים, ופה יש את פתרונות התפלת המים והטכנולוגיה שתיתן להם מענה'".

השרה גמליאל מפרטת: "העם האיראני יצטרך להניע את המהלך של החלפת המשטר מתוכו. אנחנו אומרים - אנחנו נהיה בעבורם, אבל תחילת המהלך תהיה מבפנים. איראן מדינה עשירה, והעם רואה שהכסף הולך לטרור במקום אליהם. אנחנו בונים את התשתית להסכמים ביום שאחרי, כמו שיש הסכמי אברהם - יהיו הסכמי כורש. אני מאמינה שזה יקרה, ומהר ממה ממה שחושבים".

את מיוזמות תוכנית ההגירה, אבל כבר היום בתמרון רואים שאין שיתוף פעולה של הגירה בתוך הרצועה. איך תביאי את ההגירה לצאת לפועל?

"השמדנו כבר שבעים וחמישה אחוז מהרצועה, ועכשיו נכנסים למה שנותר, לא ישאר שם משהו שראוי לגור בו, והקמנו את האפשרות להגירה החוצה. באירופה יש צביעות, למה הם לא מקבלים אותם כפליטים? הם רוצים להנציח את הסכסוך הפלסטיני באופן מובנה. בעזה מוגדרים 1.7 מליון פליטים ע''י אונר''א, ברגע שהם יוצאים - כפליטים אין להם עזה כמקום שיש להם שייכות אליו. חמאס יורה בנשים וילדים שרוצים לזוז בתוך הרצועה, אפילו לא לצאת ממנה, ואנחנו נעשה הכל כדי לתת להם את האפשרות לצאת".

הנשיא הרצוג צפוי להגיע לכנס של מועצת אוקטובר שלדבריהם עוסק במאבק כנגד הגורמים הפוליטיים שמטרפדים את הקמת ועדת חקירה ממלכתית ועוסקים בטיוח האמת. הנשיא הרצוג הוא נגד הממשלה?

"לא נכנסת לאירועים במחלוקת, אבל בנוגע לוועדת חקירה ממלכתית, הם באמת מאמינים שאם הנשיא עמית ימנה את הוועדה היא תהיה ממלכתית? יש פה בעיה שאי אפשר להתעלם ממנה כבר. יש פה מציאות מאוד מורכבת לצערנו, הממשלה עובדת על הקמת ועדה, אבל צריך שיהיה רוב מוחלט, גם מהאופוזיציה. נשיא מדינה צריך לראות את כלל הציבור בהיבט הזה".

איך הקבינט מתכונן להצהרה על הכרה במדינה פלסטינית?

"מבחינתו זה לא יקרה, ואנחנו מנהלים מהלכים מדיניים למנוע את הפארסה הלא הגיונית הזאת. אנחנו לא ניתן יד למדינה הפלסטינית לעולם. היא לא יכולה לקום, ראינו את הטעות בהתנתקות, האשליה שאם נפנה שטח יהיה שלום. חמאס עלה בהליך דמוקרטי, לתת פרס לחמאס - לא יקרה. אנחנו פועלים מול כל המדינות, ונקדם את הריבונות. זה המענה הנכון, מענה שיביא לכך שלא יהיה שוב שיח על מדינה בשטח הזה.

ריבונות - סמל הניצחון של סיום המלחמה

את כמו רוב הממשלה תומכת בהחלת הריבונות. למה זה לא מתקדם?

"זה מהלך שצריך לקדם ולגייס לו רוב בזירה הבינלאומית, והיום בוחנים את זה הלכה למעשה היכן יתחיל התהליך. החקיקה צריכה להיות מפורשת, אבל רואים את זה גם במעשים בפועל, שיקלו ברגע שתהיה חקיקה עקרונית. ריבונות צריכה להיות ממש סמל הניצחון של סיום המלחמה. זה בדיוק האנטי תזה למה שהעלו הנאצים החדשים, זה יכול להיות הפתרון הכי טוב בהחלט לסיום המלחמה".

גיוס החרדים: כולם עלו פה על עצים נורא גבוהים

מה את אומרת למילואימניק בשטח, שחתמת לו על הצו להמשך הלחימה, אבל מנגד לא גייסת לו את הסד''כ שהוא צריך לשם כך?

"ראשית אני אומרת לו שהוא צודק. לטעמי הפסדנו מהשנה שעברה פוטנציאל של עשרת אלפים חרדים שיכלו כבר להיות חלק מהצבא ועוד שנה כבר חלק ממערך המילואים. חייבים כבר כמה שיותר מהר שמי שלא לומד שיתגייס, ואני סומכת על ביסמוט שיעשה את זה כמה שיותר מהר בהליך חקיקה מתבקש. כולם עלו פה על עצים נורא גבוהים. גייסתי את המחזור החרדי לשב''כ, וגם שם בהתחלה חששו וגייסו עשרות בודדות, ואז הוקסמו והגיעו פתאום אלף".

אז מה קורה עכשיו?

"יש עניין של תרבות פנימית, שבארגונים החשאיים לא צריך לבא על מדים, ואין זיהוי ולא בהכרח יודעים. ואנחנו חייבים למצוא לזה את הפתרון, ולכן זה צריך לבא בהסכמה. בגבול המזרחי צריך נוכחות, יש את הישיבות "נושרים", שילמדו שם, ושמונה שעות ישמרו. צריך לאפשר יותר גיוס חרדי לקרבי, ולהרחיב את הגיוס הכללי. ואת אלו שפספסנו - צריך לגייס בהקדם".