היום (ד') החלו 28 הימים של בנימין נתניהו להקים ממשלה, כששני אנשים עיקריים עומדים מולו כדי להגשים את היעד, מנסור עבאס ונפתלי בנט. נתניהו צריך לשכנע את בנט להצטרף אליו לממשלה, ומקביל למצוא דרך להכשיר את מנסור עבאס בעיני גוש הימין. בעוד שעבאס עצמו רק צריך להיות צופה מהצד על כל התהליך עד שיקרא לדגל, לבנט יש תפקיד אקטיבי בהכשרת עבאס כמי שראוי לתת תמיכה חיצונית להקמת ממשלה.
בשני הגושים בנט הוא גורם מפתח, וככזה הוא צפוי לקבל תמלוגים גדולים, בין אם זה שר בכיר ומשפיע בממשלת נתניהו או ראש ממשלה אצל לפיד. אך גם לפיד וגם נתניהו זקוקים לעוד תמיכה חוץ מתמיכתו של בנט, תמיכה שתגיע ממפלגה ערבית - ואם נדייק מפלגת רע"מ.
בשני הגושים זקוקים לעוד שניים עד שלושה מנדטים בכדי להשלים 61 מנדטים, כאשר כל צד מגובש עם מפלגות נאמנות לו. מסער ועד מרצ כולם מתחייבים כי לא יעברו למחנה נתניהו, בגלל האיש, וכך גם החרדים וסמוטריץ' לא מוכנים לשבת בצדה השני החילוני-שמאלני.
בנט הבהיר בנאומו אמש כי העדפתו היא להיות חלק ממשלת ימין בראשות נתניהו: "הממשלה שתקום צריכה לשקף פחות או יותר את מצב הדעות בעם. כלומר, נוטה ימינה למחנה הלאומי. עם ישראל שמהותו הוא לאומי. זה רצון העם, הקמת ממשלה לאומי-ימנית יציבה". אך באותה נשימה נראה כי בנט מעדיף הקמת ממשלה כלשהי מבחירות חמישיות: "בכל ממשלה שתקום, בלי קשר מי מרכיב אותה, אנחנו נוודא שהיא תייצג את כל האזרחים. ובאותה נשימה, אנחנו נעשה הכול ונהפוך כל אבן על מנת למנוע בחירות חמישיות". והיות ושני הצדדים זקוקים לתמיכה של מפלגה נוספת נראה כי בנט יהיה זה שיכשיר את המהלך של הקמת ממשלה בתמיכה ערבית.
העדפה מבין שתי המפלגות הערביות היא ברורה, מפלגת רע"מ של מנסור עבאס שכבר הושיטה יד לשיתוף פעולה עם הימין. בניגוד אליהם הרשימה המשותפת לא מוכנה לשבת עם נתניהו אך רואה בלפיד מנהיג לגיטימי, אם כי במידה ובנט יצטרף לקואליציה לא הוא ולא הם ירצו לשבת יחד והכדור חוזר שוב לרע"מ. בפני בנט נותרה עוד תקווה אחת אחרונה לצאת בשלום מהדילמה הזו, והיא התקווה שנתניהו יצליח שוב להפעיל את קסמיו ולמצוא עריקים מתקווה חדשה או כחול לבן. נחמה קטנה אולי, את ה"קרדיט" על כשרות המפלגה יחלוק עם מפלגות ימיניות נוספות, עם הציונות הדתית בגוש נתניהו ועם תקווה חדשה בגוש השינוי.