בתום 10 דיונים ממושכים אישרה לפני זמן קצר ועדת החוקה בראשות ח"כ יעקב אשר את "חוק הקורונה הגדול" לקריאות שנייה ושלישית; החוק מסמיך את הממשלה להכריז על מצב חירום בשל נגיף הקורונה ולהתקין תקנות לשם הטלת הגבלות על פעילות הציבור במרחב הפרטי והציבורי במגוון תחומי החיים, בהתאם לתחומים שהוסדרו תחילה בתקנות שעת החירום והוארכו על-ידי הכנסת בחקיקה עד להשלמת חוק המסגרת. החוק יעמוד בתוקפו כהוראת שעה עד 30.6.21
מרגע שיאושר החוק תינתן תקופת מעבר של שבועיים לממשלה לגבש תקנות שיותקנו מכוחו ובסיומה יפקעו התקנות לשעת חירום שהוארכו בחוקים והתקנות ייכנסו לתוקף ב-10.8.20. לדרישת חברי הוועדה, הארכת תקופת ההכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה תחייב את אישור ועדת החוקה; עוד לדרישת הוועדה התקנות בחוק זה יותקנו על ידי הממשלה וייכנסו לתוקף לאחר אישור הוועדה בתוך 24 שעות ממועד התקנתן (למעט במקרים דחופים); הממשלה רשאית לקבוע תנאים לקיום הפגנה, תפילה או טקס דתי ובלבד שלא יהיה בהם כדי למנוע את קיומם
9 ח"כים תמכו בחוק: יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה) והח"כים ניר ברקת, חווה אתי עטיה, עוזי דיין (הליכוד), מיכל וונש, עינב קאבלה, תהלה פרידמן, איתן גינזבורג (כחול לבן), מיכאל מלכיאלי (ש"ס) .7 ח"כים התנגדו: אוסאמה סעדי, עופר כסיף (הרשימה המשותפת), יוראי להב הרצנו, יואב סגלוביץ' (יש עתיד), אלי אבידר (ישראל ביתנו), אילת שקד (ימינה), ניצן הורביץ (מרצ) .ח"כ גדעון סער (הליכוד) נמנע.
יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר: "יש לנו כעס גדול מאוד לי אישית ולחבריי על מה שקרה היום במליאה ועם כל הרצון הפוליטי לעשות כל מיני דברים, כי לא נהיה מוכנים להיות תרנגול הכפרות של המאבק הבין-גושי בממשלה, ועם כל הנטייה הטבעית לא הייתה לי ולחבריי דקה אחת של מחשבה לדחות את ההצבעה היום רק מסיבה של פיקוח נפש דוחה הכול. יש מחלוקת גדולה על החוק אבל אין מחלוקת על כך שנעשתה עבודה מעמיקה בוועדה שעות ארוכות. מותר לטעון שהוא לא שונה מספיק ואני מכבד את זה. בנינו מודל שייבחן בשבועות הקרובים ויש שני פרקים שאמורים עוד להיכלל בחוק המסגרת ויהיה זמן להפיק לקחים יחד עניינית. סביר להניח שיהיו שינויים שנעשה".
לפי הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש, המכונה "חוק הקורונה הגדול", הממשלה תוסמך להכריז על מצב חירום בשל הקורונה, אם שוכנעה כי "קיים סיכון ממשי להתפשטות רחבה נגיף הקורונה ולפגיעה משמעותית בבריאות הציבור אם לא יינקטו פעולות מכוח הסמכויות הקבועות בחוק זה". זאת, לאחר שהונחה בפניה עמדת שר הבריאות וחוות דעת מקצועית של משרד הבריאות בעניין. במקרים חריגים ההכרזה תיכנס לתוקף מידי גם בטרם פרסומה ברשומות. ביום תחילת החוק יראו כאילו ניתנה כבר הכרזה על מצב חירום שתוקפה 45 יום והממשלה, באישור ועדת החוקה, רשאית להאריך את ההכרזה לתקופות נוספות שלא יעלו על 60 יום כל אחת עד תום הוראת השעה (30.6.21). הכנסת רשאית לבטל את ההכרזה; הממשלה חייבת לבטלה אם חדלו להתקיים הנסיבות המצדיקות אותה.
ביחס לסמכות הממשלה להתקין את התקנות נקבע כי הממשלה תוסמך להתקין תקנות רק בעת הכרזה על מצב החירום בשל קורונה. בתקנות ניתן יהיה לקבוע מגבלות בתחומי החיים השונים – על התנהלותו של הפרט (במרחב הפרטי שלו, כולל בבית מגוריו וברכבו הפרטי, ובמרחב הציבורי), על בתי עסק, פעילויות הפתוחות לציבור, מקומות עבודה, אירועים, מוסדות חינוך, מסגרות רווחה, ועל התחבורה הציבורית. תוקפן של התקנות לא יעלה על 28 ימים ובמקרה של תקנות הגבלת הפעילות במרחב הפרטי והציבורי תוקפן לא יעלה על 14 ימים. הממשלה תוסמך להאריכן לתקופות נוספות אלו עד תום הוראת השעה ובלבד שההכרזה על מצב החירום קורונה בתוקף. התקנות אותן תהיה הממשלה רשאית להתקין יחייבו אישור מראש של ועדת החוקה או הוועדות האחרות שהתקנות בתחום סמכותן; אם הוועדה לא קיבלה החלטה בתום 24 שעות ייכנסו התקנות לתוקפן והיא תוכל לאשר אותן או לדחות אותן בפרק זמן של שבוע או שבועיים בהתאם לסוג ההגבלות שבהן; אם לא קיבלה הוועדה החלטה יובאו התקנות למליאת הכנסת. לדרישת הוועדה, התקנות יונחו על שולחן הוועדות בכנסת בליווי התשתית העובדתית שעמדה בבסיס התקנתן.